המחוקקים קבעו כי קרקע כזו תישאר בידי בעליה, אך המדינה תפקיע מהם את הזכויות של השימוש בקרקע. הזכויות הללו יועברו אל הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון, ובתמורה יפוצו בעלי הקרקע בסכום הגבוה מהערך של דמי השימוש בקרקע. לבחירתם הם יוכלו לקבל במקום ערך כספי קרקע חלופית.
הביטול של החוק הפך לרגיש במיוחד בעת הנוכחית, בעיקר בשל כוונות הסיפוח של הממשלה ביהודה ושומרון. ולכן חייבים להתייחס בראש ובראשונה לשאלת העיתוי. אינני מעז להעלות על דעתי שבג"ץ נגוע או מושפע משיקולים פוליטיים, אף שאין לי ספק שיהיו רבים שיטענו כך. בפסיקתה אמרה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כי "חוק ההסדרה מבקש להכשיר בדיעבד מעשים בלתי חוקיים, שבוצעו על ידי אוכלוסייה מסוימת באזור, תוך פגיעה בזכויותיה של אוכלוסייה אחרת, בשטח הנתון בתפיסת לוחמים".
מהלך סיפוח חד־צדדי הוא אכן עתיר סיכונים. לא נראה שיש בצדו הזדמנות היסטורית או אסטרטגית - הוא משרת בעיקר צרכים פוליטיים. מהלכי הסיפוח החד־צדדיים עלולים לפגוע בהסכם השלום עם ירדן ולערער את היציבות בגבולנו המזרחי. הוא אף עשוי להקפיא את ההתקרבות שחלה בין ישראל למדינות המפרץ בתקופה האחרונה.
זאת ועוד, למהלך חד־צדדי יכולות להיות השלכות בתוך ישראל, אם בהרחבה ובהעמקה של הפילוג בחברה הישראלית ואם בהתעצמות המתקפות על בית המשפט העליון ושופטי בג"ץ. בעיה נוספת שיכולה להיגרם בעקבות הסיפוח היא הגדלת הקרע הקיים כבר כיום בין יהודים לערבים, והעלאת הסבירות להתפרצות אלימה בשטח, אם בהפרות סדר ואם באירועי טרור.
גם ברמה הבינלאומית עלולות להיות השלכות למהלך כזה, למשל בפגיעה אפשרית במעמדה של ישראל בעולם. חיילים ואזרחים יהיו חשופים לתביעות משפטיות ברחבי העולם ואם המועמד האמריקאי לנשיאות ג'ו ביידן, המתנגד לסיפוח, ייבחר לתפקיד בנובמבר - צפוי להתפתח משבר עמוק עם הגדולה שבידידותינו.
התרעות פיקוד העורף