יסודות תקו"ם גרמו לאנשים לבחון מחדש את הערכים הבסיסיים שהם מאמינים בהם. הם גרמו להם לקום מהכיסא ולחשוב על השלב הבא. לעניות דעתי הם הסיבה לשבירת השיאים בפתיחת תיקי עלייה ולהתעניינות הנדירה בעלייה מצד יהודי ארה"ב וקנדה מאז פרוץ משבר הקורונה.
מאז שנפש בנפש הוקם, יצאו לפועל תוכניות רבות שנבנו יחד עם שותפינו לדרך - משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק"ל, FIDF ו־JNF־ארה"ב. התוכניות הותאמו לאופי העולים השונים שמגיעים ארצה: תוכנית לחיילים בודדים, תוכנית לאנשי מקצועות הרפואה, ליזמי הייטק וגם למשפחות שבוחרות להגיע לפריפריה.
המשותף לכולם הוא שאי־הוודאות צומצמה משמעותית. הם חשו שליטה במידע בנוגע לתהליך העלייה ושליטה באפשרויות הקהילה והתעסוקה העומדות בפניהם. התוצאות לא איחרו לבוא. מאז שהוקם הארגון, למעלה מ־90% מהעולים מצפון אמריקה נשארו במדינת ישראל. יותר מ־600 הרופאים שעלו בסיוע הארגון נקלטו במערך הרפואי הישראלי, בעלי עסקים העתיקו את עסקיהם לישראל, ויזמים צעירים מצאו קהילות תומכות בתל אביב ובפריפריה.
אז מה בעצם נדרש כדי שהמפעל הזה ימשיך לפרוח? ראשית, מדינת ישראל חייבת לקבוע יעד לאומי המבטא את התגייסות כלל המערכות לטובת ניצול ההזדמנות ההיסטורית העומדת לפתחנו. יש להשקיע יותר ויותר בעידוד עלייתם של מי שרואים במדינת ישראל בית, תוך פיתוח מסלולים ייחודיים המייצרים חליפה לפי מידה לכל עולה ועולה.
בנוסף, לקליטה מיטבית יש להקצות משאבים לא פחותים מאלו המוקצים להבאתם. ובעיקר, יש ליישם את ההבנה שההשקעה בעלייה מחזירה את עצמה בתוך פחות משנתיים, ומביאה למשק תשואה גדולה בהרבה בזכות העובדה שמשלם המסים הישראלי מקבל הון אנושי איכותי, שבמשך שנים מדינות אחרות השקיעו בו סכומי עתק.
השבוע נתבשרנו שנזכה להקים "מרכז שירות לעולה" בקריית הלאום בירושלים. אין ספק שצעד זה יאפשר גם לנו לשפר ולשדרג את מכלול חוויית הקליטה שנספק לעולה. זאת בזכות מקום שבו יוכלו להתקיים אירועים, מפגשים והדרכות, מסוגים שונים, שתכליתם לתת לעולה יד וללוות אותו יד ביד, החל משלבי טרום העלייה וכלה בצעדיו הראשונים בארץ.
"אם לא עכשיו, אימתי". כך אני שומע מפי אלפי העולים שגודשים את קווי הטלפון, המיילים והבקשות המקוונות, וכך אני גם קורא לכל אחד ואחת אשר קוראים אותי כעת. יש לנו הזדמנות פז בעידן תקו"ם להוות אלטרנטיבה ראויה לחיים בצפון אמריקה. לשם כך עלינו לחבק את העולים ולגרום להם להבין שזו אכן ההחלטה הטובה ביותר שקיבלו, אבל גם להזכיר לעצמנו שיש על מה להעריך אותם.
יותר מכל, עלינו לזכור תמיד שכולנו כאן מתוך אותה מטרה ואותה תקווה בת אלפיים - שתכליתה ליישב ולחזק את עם ישראל בארץ ישראל.