המחדל הגדול של הממשלה, שלא נערכה לקראת הגל השני של הקורונה ולא הכינה את מערך הבדיקות האפידמיולוגיות החיוני למאבק בנגיף, עומד לחזור על עצמו גם בתחום הכלכלי. בעוד שהממשלה עוסקת במתן מענקים לאזרחי ישראל ובכיבוי שריפות בכל מה שנוגע לעצמאים, איש לא עוסק בהכנת תוכנית חירום כלכלית שתתמודד עם המשבר הכלכלי והאבטלה הגואה שילוו אותנו עוד שנים רבות.
בין הנושאים הדחופים שצוותי המומחים יצטרכו לקדם: ראשית, עידוד הקליטה המחודשת של המפוטרים בענפי המשק השונים, אם באמצעות מענקים למעסיקים, ואם באמצעות תמריצים ו/או הקלות מס לעובדים. במסגרת תוכנית הסיוע שאושרה באחרונה על ידי הממשלה יש תמריץ שלילי לחזור לעבודה, במיוחד לעובדים בלתי מקצועיים עם שכר נמוך יחסית. רבים ממפוטרים אלה לא ימהרו לחפש עבודה חדשה ויתלבטו בין המשך קבלת דמי אבטלה שהובטחו להם לשנה הקרובה ובין חזרה לעבודה בשכר שאינו גבוה בהרבה מדמי האבטלה.
שנית, הכנת מאגר של פרויקטים לאומיים גדולים שניתן יהיה לבצע במהירות. מדובר בעיקר בפרויקטים של תשתיות לאומיות שיכולים להניע את גלגלי המשק, לקלוט אלפי עובדים מקצועיים ובלתי מקצועיים, להזרים עבודות למפעלי תעשייה ולענפי השירותים ולתרום גם ליעילות המשק. דוגמאות לתשתיות שהוזנחו במשך שנים רבות וניתן עתה לקדמן: כבישים, מחלפים, מסילות רכבת, תחבורה ציבורית, בתי חולים, מרפאות ומוקדי רפואה דחופה, בתי ספר, אתרי תיירות, אצטדיונים, אולמות ספורט, רשתות תקשורת מתקדמות, מחשוב מערכות ציבוריות מיושנות וכד'.
שלישית, רפורמה מקיפה במערך ההכשרה המקצועית והתאמתו לצורכי המשק בתקופה שלאחר הקורונה. מתן אפשרות למפעלים ועסקים להכשיר עובדים חדשים במימון המדינה, ואף הבטחת השתתפות בשכרם של עובדים שייקלטו לאחר תקופת ההכשרה. במקביל, יש לפתוח מערכי הכשרה מקצועית חדשים בכל תחומי המשק ולהנגיש את ההכשרה לכל מובטל, תוך הבטחה שקצבת האבטלה לא תיפגע במהלך ההכשרה.
רביעית, עידוד רכישת תוצרת הארץ על ידי חיוב משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות לרכוש אך ורק במפעלים ובעסקים מקומיים, גם אם הם יקרים ב־%10־15% ממוצרים מיובאים. במקביל, יש לחייב את משרד הביטחון להגדיל את הרכישות הן מהתעשיות הביטחוניות המקומיות והן מהתעשיות האזרחיות.
התרעות פיקוד העורף