בנימין נתניהו ובני גנץ, המונים בציבור סבורים שעיניכם טחו מלראות ואוזניכם אטומות לזעקות ולשסעים בחברתנו. האם אתם אדישים לסערות הציבוריות ולהפגנות הזעם מימין ומשמאל? חלק קטן מהמפגינים משתמשים במילים קשות ומעליבות או במעשים אלימים, ואף במוצגים מבזים.
מצב המדינה קשה מנשוא, שלא לומר בכי רע. אמנה אחדות מהתחלואות: הכלכלה מרוסקת ומשותקת. נגיף קורונה מכלה בנו את זעמו. אני מאמין שייקח זמן עד שרוני גמזו וגבי ברבש וכל המומחים לאפידמיולוגיה יצליחו לעצור אותו. גם סגר והסתגרות לא יושיעונו, כי עמנו הוא עם קשה עורף שחלקו איננו נשמע להנחיות. יהדות התפוצות מתרחקת מאיתנו ומסתייגת מחלק ממעשינו.
הבטחת הריבונות נמוגה. זו, שהוכרזה בתופים ובמחולות בבית הלבן מפי הנשיא טראמפ, ובעקבותיה הופרחו הצהרות רמות לאמור: הנה, דיני המדינה והריבונות יחולו בקרוב על 30% מיהודה ושומרון ובקעת הירדן. אישור תקציב המדינה החיוני לפעילות המשק מתמהמה בשל מחלוקותיכם, וספק אם יאושר עד 25 באוגוסט. בחירות בתקופה שבה יש כ־900 אלף מובטלים וממורמרים הן חלום בלהות. סקרי דעת קהל מנבאים ירידה תלולה לרשימותיכם בכנסת הבאה.
נתניהו ואני הכרנו ב־1986, עת ביקרתי אותו בניו יורק כשכיהן כשגרירנו באו"ם. באתי אז בשליחותו של ראש הממשלה שמעון פרס. הפגשתי את נתניהו עם ידידי השר דריס סלאוי בביתו של שגריר מרוקו באו"ם, והפקדתי בידיו מכתב סודי מראש הממשלה פרס למלך חסן השני. את גנץ בירכתי כשמונה לראש הממשלה החליפי ולשר הביטחון, ביקשתי להיוועד עמו, והוא נענה ברצון. כשהדבר יקרה, נשמיע באוזניו דברינו ברמה.
התרעות פיקוד העורף