בצורה מסוימת הפילוסופיה המערבית הנוכחית שוחקת את תפיסת תפקיד המדינה בחיינו אך השפעת המדינה על רווחתנו הכלכלית ועל אושרנו היא עצומה, מצד אחד של המתרס אירופה השוקעת עם גישה סוציאל דמוקרטית, רשת הגנה ממשלתית רחבה והתערבות מועטה יחסית במסחר, גישה זאת כבר נסדקה עם יציאת בריטניה מהגוש האירופאי אך תאותגר עוד רבות עם הזדקנות האוכלוסייה באירופה והקושי לייצר חדשנות ויזמות.
מהצד השני, ארה"ב הציגה עשורים רבים של שגשוג כלכלי כאשר התפיסה הרווחת הינה מבית מדרשיהם של אדם סמית ופרידמן מילטון, כלכלה חופשית וניאו ליברלית, כוחות השוק יאזנו את עצמם, התאווה תתדלק את הצמיחה הטיפה לה איאן ראנד בספרה הנהדר מרד הנפילים, הצמיחה הזאת תחלחל למטה ל"פשוטי העם" והנה לנו אוטופיה בהתהוות.
הנשיא טראמפ אומנם מתחזק את תדמית הגו'קר בעזרת אמירות לא מבוססות בנוגע למגפה אך המהלכים הכלכליים שלו צפויים ועקביים עם תפיסת עולמו הקפיטליסטית הניאו ליברלית, מבחינת אמריקה המהלכים של הנשיא טראמפ אכן מניעים את הכלכלה, טראמפ דואג להזרים כספים לשווקים, לקנות אג"ח של חברות אמריקאיות, להזרים כספים ישירות לחשבונות הבנק של האזרחים והחברות וכו', מבחינתו, אסור לקלקל את החגיגה, כמה עניים וזקנים ימותו על מזבח הכלכלה, לא נורא, זה מחיר קטן לשלם.
מנגד, ממשלת ישראל אשר היתה מאד יעילה בטיפול בהתפרצות הראשונית של המגפה מהבחינה הבריאותית אך איחרה לטפל בפן הכלכלי, נכון להיום שיעור האבטלה המוערך בישראל עומד על מעל 20% והמחיר בתוצר עומד נכון לכתיבת פוסט זה על כ 6.4%, מדינת ישראל נוקטת מדיניות כלכלית מצמצמת עם הבטחה מסוימת לרשת ביטחון כלכלית בסיסית, מדיניות זאת נכון להיום פוגעת בצמיחה, גורמת לעסקים להגיע לחדלות פירעון ומגדילה את שיעור האבטלה והעוני.
כפי שכתבי לפני, עוד טרם התפרצות הקורנה היינו בעידן של ניאו קפיטליזם אשר יצר צמיחה מלאכותית, קיטוב מעמדות והתפלגות עושר לא מאוזנת, לצערי בעידן הנוכחי במידה ולא תהיה מדיניות מאזנת אנחנו נמשיך לראות את תופעות הלוואי של המדיניות הניאו קפיטליסטית.
זה לא שהפכתי לסוציאליסט, אלה הבנתי שעל מנת להניע את הכלכלה באמת ולאפשר לפירות העושר לחלחל בצורה אשר מיטיבה עם כולם יש לייצר מערכת של איזונים אשר לא מנטרלת את התאווה והרצון להתעשר אלה מנתבת את כוחות השוק לטובת השוק ולא לטובת המולטי עשירים.
ארה"ב יצאה מהשפל הגדול של 1929 והפכה למעצמה הכלכלית העולמית המובילה בעזרת מדיניות כלכלית חברתית (הניו דיל ) אשר לא נלחמה נגד הקפיטליזם והאיניבידיואליזם אלה יצרה מערכת יותר מאוזנת של בטחון כלכלי וחברתי אשר תרם לצמיחה ולהתפלגות מאוזנת יותר של פירות הצמיחה, ממשל רוזוולט לא הלאים מפעלים לדוגמא אבל כן יצר מערכת של פיקוח על השקעות וחוקי עבודה יותר מרסנים אשר עודדו צמיחה.
כמובן שלמדיניות כזאת בשנת 2020 יהיו הרבה מתנגדים וזאת בעיקר בגלל התגברות כוחם היחסי של העשירים אשר רק נהנים מהמשבר הנוכחי, ראייה כזאת לדעתי הינה מוגבלת ומעוותת ודורשת ריסון מסוים, שוב, לא בדמות הלאמה או עודף מיסוי אלה ביצירת מהלכים מעודדי תעסוקה וייצור.
תקופת הקורונה תאפשר לממשלות לעשות צעדים אמיצים על מנת ליצור מערכת חדשה של איזונים מעודדי צמיחה וצדק עם לקיחת אחריות ממשלתית אמיתית, לצערי אנחנו עדיין לא שם אבל ההזדמנות לשינוי מונחת לפנינו.
ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם נתוני פתיחה מעולים, כלכלה חזקה, מטבע חזק, שיעורי אבטלה נמוכים מאד, התפלגות עושר סבירה, מערכת בריאות ומערכת חינוך ציבוריות טובות ומצב גיאופוליטי טוב מזה שנים רבות. המשבר הנוכחי יהיה קו פרשת המים לטוב ולרע בצמיחה של ישראל בעשור הקרוב, ממשלת ישראל חייבת לייצר צמיחה שתחלחל לכל שכבות האוכולוסיה.
הנושא המרכזי אשר דורש טיפול ויניע באמת את הכלכלה הישראלית הינו הגדלת שיעור ההשתתפות בעבודה, יש לייצר מודלים אשר יאפשרו ליותר סקטורים לפעול וכן יש לייצר תמריצים למקומות עבודה לגיוס עובדים והחזרה מחל"ת, זה זול יותר מתשלום דמי אבטלה, נכון יותר לכלכלה ומוסרי יותר.
התרעות פיקוד העורף