את הלקחים ממלחמת העולם השנייה ניתן לאמץ גם כיום

במקביל לכך, ההפצצות הבלתי אנושיות על הירושימה ונגאסאקי היו, למעשה, הפגנת כוח שלא הייתה לה שום משמעות צבאית, מלבד הניסוי של הנשק הגרעיני על אזרחים חפים מפשע. ב־8 באוגוסט 1945, ברית המועצות הכריזה מלחמה על יפן, ב־9 באוגוסט החלו הפעולות הצבאיות, ובתוך עשרה ימים, מ־9 ועד 19 באוגוסט, צבא קוואנטונג הובס על מיליון חייליו. ההחלטה על הכניעה התקבלה על ידי ממשלת יפן עוד ב־14 באוגוסט. הסכם הכניעה של יפן נחתם בהשתתפות הנציג הסובייטי ב־2 בספטמבר 1945.

למרבה הצער, נמשכים הניסיונות לעוות את העבר ולהקטין את תפקיד ברית המועצות במלחמת העולם השנייה. לעתים, בניגוד לעובדות ההיסטוריות, ברית המועצות מוצגת יחד עם גרמניה הנאצית כמדינה תוקפנית, ואף כאשמה בפרוץ המלחמה. בציניות רבה מעמידים על בסיס שווה את משימת השחרור של הצבא האדום ואת הכיבוש הנאצי, שבמהלכו נלקחו חייהם של עשרות מיליוני אנשים, והתבצעו פשעים נוראיים על ידי הנאצים ועוזריהם.

בכמה מדינות בלטיות ובמדינות במזרח אירופה מוצבות אנדרטאות לזכר שותפי התליינים הנאצים, כאשר המונומנטים לזכר החיילים המשחררים, וכן קבריהם של אנשי הצבא האדום, מחוללים ונהרסים כדרך קבע. זוהי שערורייה אמיתית וחילול זכרם של קורבנות רבים מאוד, בהתחשב בעובדה שמחיר הניצחון הזה עבור רוסיה היה 27 מיליון הרוגים, ומתוכם 18 מיליון אזרחים חפים מפשע, וכן 33 אלף ערים וכפרים שנהרסו ונשרפו כליל. במאמרו “75 שנה לניצחון הגדול: האחריות המשותפת להיסטוריה ולעתיד”, שפורסם ביוני האחרון, נשיא הפדרציה הרוסית, ולדימיר פוטין, הדגיש כי “שכחת לקחי ההיסטוריה תמיד גובה מחיר כבד”.

המורשת ההיסטורית של הניצחון על הנאצים היא הידיעה שבעת איום משותף, מדינות העולם השונות צריכות להפגין נכונות ורצון ולפעול יחד למען הכלל, למרות חילוקי הדעות הגיאו־פוליטיים, האידיאולוגיים והכלכליים. זה בדיוק מה שקרה בזמן המלחמה, ובהקשר זה ניתן לציין את השיירות הארקטיות של בריטניה, את המפגש של הכוחות האנגלו־אמריקאיים והסובייטיים על גדות הנהר אלבה, את מעשי הגבורה של הטייסים הצרפתים מהגדוד נורמנדי־ניימן ועוד.

כיום ישנו צורך עז בפיתוח עקרונות משותפים להתמודדות עם ענייני העולם, בהם שמירה על השלום, חיזוק הביטחון הגלובלי והאזורי, וכן שליטה על ההתחמשויות האסטרטגיות, התמודדות משותפת עם טרור ורדיקליזם, התגברות על המשבר הכלכלי שנגרם ממגיפת הקורונה, מניעה של הניסיונות להפוך את הכלכלה לאמצעי הגורם ללחץ ולעימותים, שמירה על הסביבה ומאבק בשינויי האקלים, אבטחת מרחב המידע העולמי ועוד. בהקשר זה, ישנה רלוונטיות מיוחדת ליוזמתו של פוטין לקיים פגישה של מנהיגי חמש המעצמות הגרעיניות – החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו”ם. מפגש פסגה כזה ללא ספק ישחק תפקיד חשוב בחיפוש אחר פתרונות משותפים לאתגרים ולאיומים המודרניים, ברוח יחסי בעלות הברית, שבזכותן הושגו המטרות במלחמת העולם השנייה.