1
“אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג השם שבעת ימים... ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה’ אלוהיכם שבעת ימים... בסוכות תשבו שבעת ימים... למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים”.
זו תמצית, בדילוגים, של הנאמר בפרשת אמור שבספר ויקרא על חג הסוכות ומצוותיו. והשאלה המתבקשת היא מהן בדיוק הסוכות שבהן הושיב הקב”ה את בני ישראל בצאתם ממצרים, שאינן נזכרות כלל בתורה?
ספר החינוך, המונה את המצוות ומסבירן, כותב על מצוות ישיבה בסוכה: “משורשי המצווה מה שמפורש בכתוב, למען נזכור הנסים הגדולים שעשה האל ברוך הוא לאבותינו במדבר בצאתם ממצרים, שסככם בענני כבוד שלא יזיק להם השמש ביום וקרח בלילה”. הוא מסתמך על דברי רבי אליעזר במסכת סוכה בתלמוד, אבל מביא גם את דברי רבי עקיבא שם, החולק עליו ואומר: “סוכות ממש עשו להם”. ורש”י מפרש: “מפני החמה בשעת חנייתן היו עושים סוכות”.
אז הגידו תודה שהתקבלו דברי רבי עקיבא, שאם לא כן, היינו חייבים אולי לשבת ולאכול בסוכות מתחת העננים שהיו הסכך שלנו - בחום או בקור, בחמסין ובגשם.
עד כאן דבר תורה לחג, על פי פרופ' נחמה ליבוביץ ז”ל. עכשיו למציאות המרה.
2
אב מכיר את בנו טוב מכל אדם אחר, כולל הבן עצמו. אם אמר בן ציון נתניהו האב שבנו ביבי אינו מתאים להיות ראש ממשלה, צריך להאמין לו. הוא יודע מה הוא אומר, ובנו מוכיח את דבריו מדי יום כמעט.
ראש הממשלה ואנשיו חוזרים ומאשימים את המפגינים שהם רוצים להפיל ראש ממשלה נבחר. נניח שזה כך, אז מה פה הבעיה? טבעי לגמרי שמי שחושב שראש ממשלה אינו טוב למדינה ואפילו מזיק, יעשה הכל, בכנסת ומחוצה לה, להפלתו. כדאי יותר לנתניהו ולאנשיו לחשוב ולבדוק כיצד קרה שפתאום גם אנשי ימין מובהקים ונחשבים הצטרפו לחושבים שהגיע זמנו של ביבי ללכת הביתה.