נקווה שההסכמים עם האמירויות יולידו גם יחסי ידידות אמיתיים בין שני העמים

לאחרונה מתבשרת מדינתנו על שורת הסכמי שלום עם מדינות זרות, שמיום קום המדינה לא היו לנו הסכמי שלום איתן או שאפילו היו במוצהר עוינות את ישראל - כמו סודן. איש לא מפקפק בחשיבות המדינית ארוכת הטווח של הסכמים אלה. זוהי בשורת שלום אמיתית, שהשפעתה תעמיק ותתרחב ותחלץ את ישראל ממצב של כמעט מצור גיאו־פוליטי בצד המזרחי של המדינה.

אך לצד הממד המדיני, חשוב מאוד גם הצד הכלכלי; ואפשר לחוש בהתלהבות המגזר העסקי שלנו. האם הסכמים אלה פותחים בפני ישראל אופק כלכלי רב־חשיבות? שכן, בסופו של דבר, למדינת ישראל יש הסכמי סחר חופשי עם הגדולות והעשירות בארצות העולם: הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית והסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי.

אפשר לומר שכיום, לאחר שגם סין והודו כוננו יחסים דיפלומטיים עם ישראל לפני יותר  מ־20 שנה, העולם כמעט כולו פתוח בפנינו לסחר, ליבוא ולהשקעות הדדיות. אם כן, מהי החשיבות המיוחדת בהסכמי השלום שיש לנו עם מדינה כמו איחוד האמירויות, המונה 11 מיליון איש, או עם בחריין?

הסכם השלום הישיר עם איחוד האמירויות וההסכמים הנוספים עם אזורי הסחר החופשי בדובאי, בנמל הים ובנמל האוויר, פותחים שלושה מעגלי פעילות בעלי חשיבות גדולה: המעגל הראשון הוא איחוד האמירויות עצמה. למדינה זאת כוח קנייה גדול והיקף יבוא של 240 מיליארד דולר, כמעט פי שניים וחצי מהיבוא של ישראל, העומד על 107 מיליארד דולר.

המעגל השלישי הוא ארצות כמו מזרח אפריקה, דרום־מזרח אסיה, מלזיה, ואפילו הודו וסין. באמצעות אזורי הסחר החופשי המפותחים מאוד בדובאי, שהם גם נמל ימי גדול וגם נמל תעופה גדול, מהמבוקשים ביותר בעולם, אנו זוכים בגשר שדרכו נגיע אל ארצות המעגל השלישי. הפוטנציאל הוא גדול ומרשים, והוא בהחלט יתרום לשדרוג אמיתי של כלכלת ישראל. לנו יש הרבה מה להציע להם, ולהם יש אינטרסים בפיתוחים המתקדמים של ישראל:

אזורי סחר חופשי אלה מעניקים מגוון שירותים לוגיסטיים ופיננסיים, ואפילו אפשרות לבניית קווי ייצור. זו הסיבה שחלק ניכר מהחברות הגדולות בעולם כבר פועלות שם. עסקים בישראל יוכלו להקים באזורי סחר אלה חברות־בת ישראליות בבעלות ישראלית מלאה או בשותפות עם חברות מארצות חוץ.

יתרון נוסף של אזורי סחר חופשי אלה הוא הפטור ממיסוי. חברות ישראליות יוכלו לפתח פעילות השולחת זרועותיה הן לאיחוד האמירויות, הן לארצות המפרץ והן למרחב הכמעט בלתי־מוגבל של אפריקה ואסיה.

אבל לא רק בתחום היצוא תוכל להיות תנופת פעילות ניכרת. תהיה גם תנופת פעילות בכיוון הנגדי של יצוא מאיחוד האמירויות אל ישראל של מוצרי נפט, מזון, תכשיטים, אבנים יקרות ושירותי תיירות. גם בתחום ההשקעות ההדדיות המרחב פתוח. לאמירויות יש קרן השקעה של 1.3 מיליארד דולר, וכמו לסין הגדולה, יש להן עניין בהשקעה בטכנולוגיות המפותחות בישראל.

נקווה מאוד שאפשרויות כלכליות אלה יולידו מלבד להסכמי השלום גם יחסי ידידות של אמת בין האוכלוסיות של שני העמים.