לאורך השנים חווינו רפורמות רבות במשק, אולם זו המתרגשת עלינו בימים אלו היא הדרמטית ביותר. מדובר בהפרטת ביטחון המזון, משמעותה שזמינות אספקת מוצרי המזון, מחירם ואיכותם עומדים בסימן שאלה.
הוראת השעה האחרונה של האוצר, המאפשרת יבוא חמאה פטורה ממכס למשך שנתיים נוספות, מהווה תמרור אזהרה לגבי הכיוון שאליו צועדת הכלכלה הישראלית ומניחה סימן שאלה לגבי עתיד החקלאות.
ביבוא הפרוע של החמאה ומוצרי בסיס נוספים, מפריטה למעשה המדינה את ביטחון המזון של אזרחי ישראל ומביאה אותם להיות תלויים בחקלאי טורקיה, אוקראינה, פולין ומדינות נוספות, ידידותיות יותר או פחות.
הרפורמות וההפרטות לאורך השנים במשק הישראלי הובילו לפערים גדולים מאוד בחברה הישראלית, אולם בכל הקשור להפרטת ביטחון המזון נדמה כי זהו קו אדום, שאסור לנו לקבלו. במידה ונחצה קו זה, מחירי המזון רק ימשיכו לטפס מעלה ולפגוע בשכבות הנמוכות והביניים, בעוד שהחזקים והעשירים ימשיכו ליהנות מהשמנת, או לענייננו – מהחמאה המיובאת. או אז, נהפוך לארץ אוכלת יושביה בהפרטת ביטחון המזון של אזרחי ישראל, או שמא בהפקרתם לשוק מזון המונע אך ורק מאינטרסים עסקיים צרים של מתי מעט.
הגיע הזמן לחשוב אחרת ולעשות אחרת, לא להיכנע לגחמות האוצר, ולהשביע את החברה והמשק בישראל בפתרונות שבאמת יחזקו את הייצור החקלאי המקומי וכפועל יוצא מכך, את הביטחון התזונתי של האזרחים בשגרה ובוודאי בשעות חירום. אם לא עכשיו, אז מתי?
התרעות פיקוד העורף