70 שנה לפצצות בבגדאד: התיאוריה על מעורבות יהודים חיה ונושמת

האם יהודים רצחו יהודים כדי לזרז את העלייה, כפי שטוענות הלשונות הרעות? קריאה בספרי ההיסטוריה מעמידה בספק את תיאוריית הקשר שדבקה בפרשה

ג'קי חוגי צילום: ינאי יחיאל
עולים מעיראק נוחתים בישראל
עולים מעיראק נוחתים בישראל | צילום: טדי ברונר, לע''מ
3
גלריה

הפיצוץ במסעודה שם טוב הפך לסלע מחלוקת עז ויצרי. הוא פיצל את המחנות בתוך העדה ומחוצה לה למאשימים ומצטדקים. הראשונים השתמשו בו כקלף ניגוח נגד המדינה. הנה, עוד לפני שהיגרו אליה, טענו, נהגה ישראל בעולי ערב בציניות אין קץ ושיחקה בגורלם.

כל זאת, בשל תיאוריה שנפוצה זמן קצר אחר כך, לפיה את הפצצות השליכה המחתרת היהודית במטרה לזרז את העלייה. צוות בדיקה של המוסד חקר את הפרשה שנה אחר כך, אך לא הצביע על מעורבות יהודים בפשע. ב־1960 הורה ראש הממשלה דוד בן־גוריון להקים ועדת חקירה פנימית. איסר הראל מינה צוות בראשות חיים יערי, ממקימי הארגון. שלושת חברי הוועדה לא מצאו הוכחות למעורבות יהודים. אבל העובדה שהמוסד חקר את עצמו המשיכה להזין את תיאוריית הקשר.

מרדכי בן-פורת במחתרת בעיראק
מרדכי בן-פורת במחתרת בעיראק | צילום: אלבום פרטי

בית המשפט אישר את ההסכם בחתימתו, אבל בקרב יוצאי עיראק המשיך הפולמוס לרחוש כגחלת. עד היום מתייחסים רבים למעורבות הישראלית בפשע כאל עובדה מוגמרת. אחדים מביאים כדוגמה את פרשת "עסק הביש" בקהיר כדי לטעון כי הייתה זו שיטה אצל המודיעין הישראלי. למתגוננים טענות משלהם. לא היה צורך בזירוז העלייה, ודאי לא בינואר 51', הם אומרים, כי ממילא היא הייתה בשיאה. נסים זלאיט מספר כי באותו יום המריאו, באופן חריג, שלושה מטוסים לישראל. יעקב ראובני מירושלים, שהיה אז עלם צעיר, עבד בבית הכנסת כפקיד עלייה מטעם התנועה הציונית. "היו ימים שיצאו שלושה מטוסים", אישר את דברי זלאיט בפגישתי עמו לפני שש שנים. "באותה תקופה, לא הייתה כל בעיה בקצב העלייה".

חדר אטום במלחמת המפרץ
חדר אטום במלחמת המפרץ | צילום: איריס אלפסי

בחזרה לטילים של סדאם

היום לפני 30 שנה פרצה מלחמת המפרץ. קואליציית צבאות בהנהגת ארה"ב יצאה לכתוש את עיראק של סדאם חוסיין כדי להרביץ בו לקח אחרי שכבש את כווית. לקואליציה גויסו מדינות המפרץ, וגם סוריה ומצרים. סדאם עמד בניסיון והמשיך לשלוט ביד רמה. יחידות הטילים שלו שיגרו טילי סקאד לשטח ישראל, והעמידו אותה בניסיון שלא ידעה לפני כן. מטרתו הייתה לגרותה להגיב, ובכך לגרום לצבאות ערב לפרוש מן הקואליציה.

ההבדל בין 1991 ל־2021 הוא סיפורה של החברה הישראלית בשנים הללו. גם אז הגיע האיום מבחוץ. גם אז נדרשה ההנהגה להחלטות מורכבות. אבל החברה הייתה פחות מפולגת. היא רחשה אמון רב יותר למקבלי ההחלטות, ויצאה מן המשבר כשידה על העליונה. שלוש שנים אחר כך נחת עליה משבר נוסף, חזק פי כמה, בדמות פיגועי התופת. דמיינו שאחד כמו יחיא עיאש יקום מולנו בשנים הקרובות. מי לידנו יתקע, כי נדע לעמוד מולו מאוחדים כמו אז. 

תגיות:
יהדות עיראק
/
מלחמת המפרץ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף