בשבוע האחרון החלו לחזור לספסל הלימודים תלמידי כיתות ז’-י’. ספסל כמו שהכרנו אותו פעם - כניסה בבוקר דרך שער ביה"ס, לימודים בתוך כיתה, חברים מימין ומשמאל, מורים שיש להם גוף ולא רק פנים, ריחות ארוחת העשר, צילצול המבשר על הפסקה, ומי יודע- אולי אפילו מסיבות סיום וטיולים שנתיים. נשמעת חוויה טריביאלית לגמרי. האמנם?
מזה כשנה שתלמידים אלו חיו את בית הספר דרך המסך, וחוו קיפסול – מעבר החיים לפעילות בקפסולות, ופיקסול- חיים בתוך קוביות מפוקסלות במפגשי הזום. והרי מה הם לא עשו בזום? שיעורים, מבחנים, ימי הולדת, ליל סדר, מסיבת פורים ומפגשים משפחתיים. עם היציאה מהקיפסול והפיקסול לתוך מה שהיה פעם "החיים הרגילים", ננסה לדמיין איך זה עשוי להחוות עבור המתבגרים. ראשית, צפוי טווח רחב של רגשות ודרכי התמודדות של מתבגרים שונים עם ההתאקלמות המחודשת. מנעד זה תלוי בחוסן הנפשי של המתבגר, מושג המתייחס ליכולת להתמודד בצורה טובה עם מצבי לחץ ומשבר תוך הישענות על משאבים פנימיים ועל יחסים עם אנשים שאיתם ניתן לחלוק מחשבות ורגשות. מתבגרים בעלי חוסן נפשי, יכולות לימודיות תקינות וקשרים חברתיים חזקים, יוכלו ליהנות מחזרה לפעילות מלאה ומתנועה חופשית בין פעילויות, מפגשים ומרחבים.
אולם, לא מעטים הם המתבגרים בעלי חוסן נפשי פחות מגובש המתבטא באופנים שונים, כגון: קושי להתמודד עם שינויים ולחץ, קושי בוויסות רגשות ובמתן אמון באנשים, קשיים חברתיים ולימודיים, קשיי הסתגלות, רמות חרדה גבוהות ומצב רוח ירוד. עבורם, ייתכן והחזרה לשגרה תזמן אתגרים מולם חשובה היערכות הורית מותאמת.