אם אומנם ראש הממשלה השתכנע מכנותו של עבאס – עליו לצרפו לקואליציה – ובלבד שבנושאי ביטחון וצה"ל ישמור על בלעדיות יהודית בממשלה – שהרי אחרת כל משבר צבאי או ביטחוני יגרום להפלת הממשלה. אם רשימה ערבית זאת תכה שורשים – ולא תדרוש פגיעה בחוק הלאום – עוד נגיע בעוד חצי דור לגיוס חובה של הערבים לצה"ל.
היתר זה הוא מובן מאליו – כי המחוקק שהעתיק ודאי הוראה זאת מחקיקה מתקדמת ונאורה – לוקח בחשבון שייתכן ופקידים משפטיים הממונים על הגשת כתבי אישום פליליים יכולים להיות רשלנים ואף בעלי דעות קדומות פוליטיות עד שירצו למנוע הצלחה של מועמדים מסוימים לראשות הממשלה.
מקרה כזה הוא גם של נתניהו ששונאיו - המעטים מאוהדיו - מנסים להפילו גם אחרי הבחירות. חקיקה כזאת נקראת חקיקה פרסונלית שהיא בעייתית בכל קנה מידה משפטי, גם הליברלי ביותר. וכך אומר על חקיקה כזאת הבכיר במשפטני ישראל, השופט חיים כהן ז"ל בספרו הקלאסי "המשפט": "ויש חוקים פגומים מחמת תחולתם על אדם פלוני או על עניין פלוני בלבד... חוק שנעשה אך לזכות או לחובה של אדם יחיד (ad personam) חורג מתפקיד המחוקק... אין לשנות את החוק כדי לפתור בעיה אישית גרידא".
אם כך – לפיד שכביכול יילחם נגד השחיתות – עסק בעצמו בעניין פגום מוסרית ומשפטית גם יחד. זאת חקיקה פגומה. לכן אני סבור כי יש להעדיף את עבאס על פניו. הוא נראה לי הוגן יותר.
התרעות פיקוד העורף