מטרת הגוף החדש אשר צפוי לקום תהיה לייעל את פעילות המשק ולהילחם בתופעת עודף הרגולציה והרגולטורים במשק. כדי לסבר את האוזן, כיום בישראל ישנם כ-209 רגולטורים שונים וחלקם בתחומים משיקים או חופפים זה לזה. גוף מעין זה כבר הוקם במספר מדינות מערביות ביניהן גרמניה ובריטניה בהן למשל הבינו את הקושי בעודף פיקוח ומפקחים.
דו"ח בין-לאומי משנת 2018, אותו הרבו לצטט השבוע ראש הממשלה ושר האוצר, קבע כי לו תתכנס ישראל לרמת הפיקוח הממוצעת במדינות ה-OECD צפוי לגדול התוצר במשק הישראלי בכ-3.75% במשך 5 שנים ובכ-5.75% במשך עשור. מדובר בסכום השקול לכ-75 מיליארדי שקל. בכך, צפויה ישראל לסגור את מרבית הפער שפתחה מול מדינות המערב, ביחס שבין קצב צמיחת התוצר בפועל לבין קצב הצמיחה הפוטנציאלי שלו. נוסיף לכך את החיסכון העצום שעשוי להיווצר בימי עבודה מבוזבזים ועוד השפעות חיוביות משניות רבות, שרמת הרגולציה הנוכחית כך נראה, גורעת מצמיחת המשק.
הרעיון אינו חדש. כבר ב-2018 יזם שר האוצר דאז, משה כחלון, הקמה של גוף דומה, אולם בדגש על נושא התחרות והגנת הצרכן ובעיקר בתחום הפיננסים. המתנגדים, אמרו כבר אז כי איחוד גורמי הפיקוח עלול לפגוע ברמתם המקצועית של הגופים המפקחים שכן נדרשת מומחיות ספציפית לכל תחום ותחום. זאת משום שאין זהות בדין ביחס לפיקוח על קרן השתלמות ועל בריכת שחיה עירונית לדוגמה.
אולם התשובה לטענה זו היא כי הקמתו של רגולטור-על שכזה לא אמורה לפגוע בתחומי המומחיות של המפקחים שמתחתיו אלא לתכלל את פעילותם של שלל המפקחים ולייצר תמונת מצב נכונה ויעילה מ"מעוף הציפור". מעבר לכך, המצב הקיים יוצר מצבים אבסורדיים בהם דרישה של רגולטור אחד סותרת לעיתים את הדרישה של האחר, ואת המצב הזה צפוי לפתור רגולטור-על כאמור.
לאחרונה נתבשרנו כי במדד doing business (מדד קלות עשיית עסקים) המתפרסם על ידי הבנק העולמי עלתה ישראל למקום ה-35 (מהמקום ה-49). אין סיבה שבנתוני הבסיס של המשק והחברה הישראלית לא נמשיך ונעלה במעלה סולם זה. תהליך בו הפיקוח במשק הישראלי ישתפר ויתייעל הוא בהחלט צעד מבורך בכיוון זה.
התרעות פיקוד העורף