בימים אלו נשמעים תופי המלחמה בין מצרים, סודן ואתיופיה

בימים אלו נשמעים תופי המלחמה בין מצרים, סודן ואתיופיה סביב סכר התחייה האתיופי, המכונה גם סכר הרנסנס. קולות המלחמה נשמעים אחרי כישלון המאמצים להגיע להסדר באשר לחלוקת המים של הנילוס בין שלוש המדינות. מימי קדם היה ידוע על חיוניותו של הנילוס למצרים; עורק המחיה העיקרי והיחיד במדינה מדברית וצחיחה. “מצרים היא מתנת הנילוס”, אמר ההיסטוריון היווני הרודוטוס.

במעלה הנהר נמצאת אתיופיה, מדינה שעברה התפתחות מרשימה בעשור האחרון והחלה לבנות סכר על הנילוס הכחול העובר בשטחה, לצורך ייצור אנרגיה הידרו־אלקטרית בהיקפים גדולים. את הסכר החלה לבנות בתחילת המהפכה במצרים ב־2011, שהפילה את הנשיא מובארק. את הסכר כינתה בשם הסימבולי רנסנס, המעיד על שאיפות ההתפתחות של אתיופיה. על אף המהפכה מצרים סערה באותם ימים וראתה בכך איום קיומי עליה. הקולות אז במצרים איימו במלחמה. שומר הראש המצרי שלי אמר לי אז שאם אתיופיה לא תפסיק את בניית הסכר, מצרים תעלה ארבעה מטוסי קרב ותשמיד את הסכר. לא הדברים האלה חשובים כמובן, אלא האווירה המיליטנטית ששררה באותם ימים בקהיר.

בימים אלה סודן ומצרים עושות יד אחת נגד אתיופיה. סודן כבר מדברת על גיוס כוחות, ומצרים מדברת על שימוש בכוח. אם המעצמות לא יתערבו ויביאו להסכם לשביעות רצונן של השלוש, מלחמה עלולה לפרוץ במזרח התיכון על כל ההשלכות של כך. לארצות הברית יש יחסים טובים עם שלוש המדינות, והיא יכולה למלא תפקיד בונה. ייתכן שמינוי שליח מיוחד לנושא, תוך הפעלת לחץ על אתיופיה לחדול ממילוי מאגרי המים ופגיעה בחלוקה, הוא הדרך הנכונה למציאת פתרון. בכל מקרה, ישראל צריכה לשמור מרחק רב מהמחלוקת.