זאת הייתה תמיד דרכו של המחנה הזה. אלה היו אורחותיו וחשוב לחזור ולהזכיר זאת שוב ושוב דווקא בימים אלה. אנשיו היו אלה שהסגירו חברים באצ”ל ובלח”י לידי השלטונות הבריטיים; ולא אחת אף עשו דברים קשים הרבה יותר. אבל לשיא השפלות הגיעו ראשיו כאשר הם ירו לעבר אלטלנה, עמוסת הנשק. המראה של האונייה העולה באש בחוף תל אביב היה פשוט בלתי נתפס.
הייתי עול ימים, בכל זאת האזנתי - כנראה, בזכות הוריי - לדבריו הנרגשים של בגין. חשוב היה לו לומר שלא תהיה מלחמת אחים. האונייה עמדה לשקוע. אנשיה קפצו למים, אבל האש שנורתה מהחוף לא פסקה. 16 מנוסעי האונייה נהרגו. הנשק הרב שיכול היה לסייע במלחמה בפולש הערבי צלל למצולות.