אחרי אישור התוכנית הכלכלית לחברה הערבית - הגיע הזמן לחזון השוויון

כאזרח ערבי, אני מוצא את עצמי מחפש ימים כלילות אחר חזון אופטימי לחברה רב-תרבותית בה אני חי ומייחל לחברה שפויה יותר לילדיי ונכדיי בהווה ובעתיד. למדינה היהודית ולחברה היהודית יש חזון והוא נקבע במגילה שנכתבה ונחתמה ע"י מקימיה בתחילת דרכה. החזון לא לקח בחשבון שבמקביל להקמת המדינה נוצרה בשטח מציאות של נכבה של העם הפלסטיני שרובו חי בגלות. הנכבה מתארת תחושה של אבדון ומציאות כואבת וקשה אליה קמו הערבים הפלסטינים אשר חלקם הם כיום אזרחי ישראל המשוועים ברובם המכריע אחר חזון אופטימי שיהווה עבורם את האור שבקצה המנהרה.

מציאות כואבת זו של הערבים אזרחי ישראל המהווים 20 אחוז מהאוכלוסייה, מנעה מהם להביט בכלל לכוון החזון שנכתב במגילת העצמאות גם אם חלק ניכר ממנה היה יכול לפתור את הבעיות הקשות ביותר שלהם אם רק המנהיגים היו מיישמים אותה כלשונה. יישום חזון שכזה, גם אם הוא נבנה על פצעי הפלסטינים, היה יכול להביא את המדינה לכוון חברה רב-תרבותית הרבה יותר שוויונית ממה שהיא כיום. לאור אישור התכנית החברתית-כלכלית בממשלה לטובת החברה הערבית בישראל, תכנית שעדיין נמצאת רק על הנייר, יש מקום להתייחס לחזון המדינה ולראות את ההקשרים הרלוונטיים למטרות התכנית. הקשרים שכאלה יבהירו למתנגדיה שהתכנית אינה רק לטובת הערבים אלא גם לטובת החברה כולה שמתיימרת להיות רב תרבותית.

אם נתייחס לשני המרכיבים הראשונים המתייחסים להכרזה על מדינה יהודית ועל קיבוץ גלויות של העם היהודי, נראה שהם כבר הפכו למציאות ולא רק בגדר חזון ומכאן שאין הם נתונים בסכנה מבחינת החברה היהודית. אם נמשיך לבדוק את שאר סעיפי החזון ניווכח עד כמה מרכיביו נוגעים בבסיס לשוויון רב תרבותי בחברה. אין בחלק זה של החזון שום דרישה לא הגיונית מהערבים הפלסטינים אזרחי ישראל לנטוש את ההיסטוריה הכאובה שלהם, לשכוח את משפחותיהם בגולה, לשיר את המנון התקווה עם "נפש יהודי הומיה", ולהילחם כחיילים במשפחותיהם הפלסטיניות הנמצאות בשטחים ובגולה, תרתי משמע.

לסיכום, לו המנהיגים אשר אוחזים בהגה השלטון כבר 73 שנה היו מקבלים החלטה ברורה ליישם את שאר מרכיבי החזון של מקימי המדינה שהם הם קבעו אותו, לא היינו נמצאים כרגע במציאות הקשה של חברה רב תרבותית שסועה מלאה בשנאה המחכה למלחמה הבאה. על מנהיגי המדינה להתנער מחוסר הביטחון המתמשך שמנע מהם לשנות לטובה את פני הארץ ולדהור לכוון שוויון אזרחי מלא ללא הבדל דת גזע ומין. התכנית הכלכלית המכובדת שאושרה בממשלה מהווה צעד ראשון לכוון חיובי שכזה. אני מאמין בלב שלם שעלינו כולנו כבני אנוש, ערבים כיהודים, לשקוד לילות כימים עד להשגת שלום כלכלי, חברתי רב-תרבותי בחלקת האדמה בה אנו חיים שכן לאף צד אין לאן ללכת. שלום שכזה אינו מחייב אף צד לבטל את זהותו או את עברו אלא רק למצוא את המכנה המשותף בחזון שיבנה את עתידו, ויפה שעת אחת קודם.