מחר (שישי) ימלאו 65 שנה לטבח כפר קאסם שבמהלכו נורו למוות 47 בני אדם בידי כוח של משמר הגבול, אבל מי זוכר? רוב אזרחי ישראל כלל לא נולדו אז וגם המבוגרים כבר שכחו. ובכל זאת, מדובר בטראומה לאומית שהיה ראוי לציין וללמוד אותה.
עם חשיכה, כשתושבי כפר קאסם החלו לחזור לבתיהם, נשאל מפקד הכוח רב סרן שמואל מלינקי: כיצד יש לנהוג במי שאינו יודע על העוצר? “אללה ירחמו” השיב והנחה את חייליו לירות כדי להרוג, גם נשים וילדים “בלי סנטימנטים”.
ביטוי זה היה לחלק בלתי נפרד מהקוד המוסרי של צה”ל, הווה אומר: פקודה שאין למלא, שדגל שחור מתנוסס מעליה, “ככתובת אזהרה האומרת אסור!”.
החוק מונח לפתחה של הכנסת מאז שנת 2007. הוא מקפל בתוכו את החובה המוסרית להנציח את זכר החללים, לחנך לערכים של סובלנות, לשיקול דעת ולביקורת, וכן, הוא גם מאלץ את המדינה להכניס יד לכיס. למרבה הבושה, הרוב היהודי בכנסת ובממשלה מתנגד לכל אלה, ולא פחות מכך לחשיפת חומרי ארכיון העלולים להביך את הממסד הישראלי.
צריך להודות בכך שוועדות שרים לענייני חקיקה דחו את הצעת החוק שוב ושוב והמליאה הסירה אותה מסדר היום פעם אחר פעם, רק משום שהן הקורבנות והן יוזמי החוק הם ערבים.
התרעות פיקוד העורף