מיליוני הדולרים והיורו המוזרמים על ידי מדינות במערב לקופת הטרור הפלסטינית במסווה של "זכויות אדם" או "העצמת נשים" הם מבחינת התורמים לא יותר מאשר ניקיון המצפון, תהליך קתרזיס שהחל מיד אחרי הקמת מדינת ישראל. מדינות סקנדינביה, מהתורמות העיקריות לגופים הללו, עושות זאת כי לדידן הן מנסות לתקן עוול: הקמת מדינת ישראל על חשבון הפלסטינים.
סמיחה ח'ליל, אושיית לאומנות פלסטינית, הקימה בשנות ה־80 את המוסד שכונה אִנְעַאש אל אוּסְרָה (קימום המשפחה). לכאורה הוא נתפס כארגון חיובי שתפקידו היה חברתי־סוציאלי. לא בדיוק. ארגון זה שבחזיתו ניצבו ילדות פלסטיניות הרוקמות ואורגות בדים, היווה את בסיס התמיכה הכספי למחבלי השמאל דאז (החזית העממית לשחרור פלסטין והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין). ארגון נוסף, יציר שנות ה־80, שכונה בשם "המוסד לשיתוף פעולה", תמך במשך שנים ארוכות במסווה של ארגון סוציאלי־חברתי בפת"ח לקראת הקמת מדינה פלסטינית.
התרעות פיקוד העורף