על חטאיי אני מכה היום: הייתי בין הראשונים שאפשרו לאהרן ברק ליישם את תורתו. זה קרה כאשר הגשתי עתירה לבית הדין הגבוה לצדק, בשמה של עמותה חביבה שביקשה לקיים מנהל תקין וטוהר מידות במסדרונות הממשל, בדרישה להפסיק את כהונתו של סגן השר רפאל פנחסי בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו.
אני, אישית, ביקשתי לנצל את העתירה – מתוך התנגדותי למעשה אוסלו שנעשה בעם היהודי – כדי לנסות לערער את יציבותה של “קואליציית השלום”; פחות התעניינתי אז בטוהר מידותיהן של מערכות אכיפת החוק. ברק, שישב בראש הרכב של חמישה שופטים, שאף לא אחד מהם העז להשמיע דעה שונה מזאת של מי שעתיד להיות הנשיא הבא, תפס את ההזדמנות בשתי ידיו כמוצא שלל רב.
התרעות פיקוד העורף