גם "אהבת החירות" כביכול נסתרת באמצעות האיום "לטפל" במי שחושבים אחרת ממנה. כאן הכל נשאר עמום: למי מתכוונת גלאון כשהיא מתיימרת להזכיר לנו איך היא טיפלה "בפשיסטים המקוריים"? האם היא רומזת לאצ"ל ולח"י שלחמו בכובש הבריטי? או שמא השוואותיה גרועות בהרבה? מדוע לא נדרשה להבהיר את דבריה? גם לא ברור מהו "הטיפול" שנדרש.
האם זה טיפול נפשי או פיזי או שניהם יחד? ומה העונש שיש להטיל על אלה שחושבים שהפקרת גורלה הציוני של המדינה היהודית לידי מפלגות אסלאמית וערבית־קומוניסטית בקואליציה - היא צעד גורלי? בעוד לפיד לא בדיוק תואם את מי שמסוגל לטפל בבעיה שנוצרה.
נדמה לי שגלאון לא הייתה מעזה להתבטא כפי שהתבטאה בזמן אחר – בזמן הממשלות הלאומיות מזו של דוד בן־גוריון ועד זו של בנימין נתניהו. לפיכך נראה לי שכוחות האופל השמאלניים וכל אויבי הציונות מרימים ראש דווקא בתקופת לפיד־בנט כי הם מריחים חולשה.