סון טסו (SUN TZU), לוחם והוגה דעות סיני מוערך מהמאה ה־6 לפנה"ס, נחשב למחברו של הספר "אומנות המלחמה", שבצדן של תורות מלחמה מודרניות, משמש מקור השוואתי חשוב במחקר ובתכנון של אסטרטגיות מדיניות וצבאיות בנות זמננו. הספר זמין לקורא העברי ברשת וניתן למצוא בו תובנות רבות, שאחת מהן קולעת למצבה של המנהיגות המדינית והצבאית של מדינת ישראל מראשית הקמתה.
לא רק תנאי הסף של "הקונספציה" כשלו, אלא שנלווה אליה כשל גמור באי־הכרת היכולות האסטרטגיות של הקואליציה האסלאמית המזרח תיכונית - זו שבה נטלו חלק, בנוסף למצרים וסוריה, גם מדינות בגוש הסובייטי. שני צבאות האויב הגדולים שתוגברו בכוחות משלוח מהמזרח התיכון, קובה וקוריאה הצפונית, היו שונים לחלוטין מהצבאות שהובסו ב־1967 - הן בציוד, הן בסדר הכוחות והן באיכות ובמורל הכוח הערבי הלוחם.
דורי מינה את ראש אג"ם דאז יגאל ידין כמפקד בפועל של ראשי שלושת הפיקודים המרחביים המשמשים כמפקדי חזיתות: יגאל אלון בדרום, מרדכי מקלף במרכז ומשה כרמל בצפון.