להתרחק מסכסוכים שהם לא שלנו, ובד בבד ללחוץ על הדוושה במטרה לעגן חזק את היחסים הדו־צדדיים בין שתי המדינות. המשימה אפשרית. משקלה האסטרטגי של מרוקו באזור המגרב הערבי הוא משמעותי. היא מקרינה במעשיה אל עבר שכנותיה. כשבשנות ה־90 כוננו עמה יחסים דיפלומטיים, תוניסיה הלכה בעקבותיה, ולאחר מכן מאוריטניה.
נציגי שתי המדינות הללו אף אמרו לכותב שורות אלו שהן מעוניינות ללכת יותר רחוק מאשר מרוקו ביחסים עם ישראל. בסופו של עניין, מרוקו, תוניסיה ומאוריטניה ניתקו את יחסיהן איתנו בגלל הפלסטינים. כיום תמונת המצב שונה, וישראל זוכה למעמד מוביל באזור. הסכמי אברהם, שמרוקו היא חלק מהם, סללו את הדרך להתפתחויות חיוביות נוספות.
בתום השנה הראשונה להסכם בינינו לבין מרוקו, אל לנו להראות שאצה לנו הדרך. עדיף להתאים את עצמנו לקצב המרוקאי כי אז התוצאות מושרשות וחזקות יותר. יצירת מסגרת שקטה לשיחות אסטרטגיות תאפשר למרוקו לשחק תפקיד אזורי שממנו תיהנה ישראל.