מחדלים וקלקולים רבים כל כך מאפיינים את ממשלת השינוי כביכול עד שקשה לכתוב על כולם באותה עת. אכן בחלקם הם תוצרת ממשלות קודמות, כגון החשד לסרסור בסוהרות בכלא גלבוע או פסק הדין בפרשת החייל אלאור אזריה, שנשלח לרצות עונש מאסר על חיסולו של מחבל שבא להרוג ולהשמיד יהודים.
אגב, למוסד זה יש מנכ"ל, ולכן מינויו של ניצן לטענתי הוא פרובלמטי ביותר. התיק המורכב ביותר וגם הפוליטי ביותר שלו נגד ראש הממשלה לשעבר נתניהו הוא בעייתי מבחינת התביעה עד כדי כך שיש הטוענים שהסיכוי לזיכוי גדול יותר מהסכנה להרשעה.
אך גם אם ניצן הוא א־פוליטי וניהל תיקים נגד נתניהו מתוך מניעים מקצועיים – גם אז הוא פסול למשרה תרבותית שהיא כל כך חשובה. לתפקיד כזה לא ממנים אדם שבא מהקטגוריה. מה לו ולמשרה כזאת שכל תפקידה הוא איסוף נכסי התרבות של העם היהודי – תפקיד רוחני לחלוטין שדורש הרבה אהבה לספרות והתעסקות רבת שנים בכך?
הציבור זכאי לקבל תשובות לשאלות מיהו השר או העסקן הפוליטי שאולי המליץ על מינוי מוזר כזה, מה לשי ניצן ולספרות? האם זהו מינוי של פרוטקציונר לתקופת צינון, שאחריה ירצו להעלות אותו לבית המשפט העליון? האם הוא, האיש הרודף, יהפוך פתאום לתולעת ספרים הגונה במינוי לסינקורה – דהיינו למשרה ריקה מתוכן ומרובת שכר בציפייה לתפקיד הצדקני של פוסק בבג"ץ? אויה לנו.
התרעות פיקוד העורף