יש לצאת בקריאה לממשלה, להקדיש תשומת לב לשיתוף הציבור בתהליך קבלת החלטות ולקשרי גומלין תמידיים, ובכך לאפשר הזרמת מידע, ציפיות, השגות והצעות מהציבור אל קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות.
אילו הקריאה לשיתוף הציבור, אשר הושמעה לא פעם בעבר, הייתה נענית בזמנו ואם היו מוקמים באופן יזום על ידי הממשלה פורומים של הידברות רצופה ושיתוף מתמיד עם נציגי ציבור אותנטיים וארגוני החברה האזרחית, היו בוודאי נחסכים מהאזרחים תסכול, אכזבה ועוגמת נפש לנוכח החלטות שגויות, בלבול, אי־סדר, חוסר עקביות ושינויים תכופים של עמדות. כך, האנרגיות החיוביות האצורות בציבור היו מתועלות באופן ממוקד ואפקטיבי לאיתור ולליבון משותף של הבעיות ולמציאת פתרונות הולמים ומוסכמים ברמה האסטרטגית והטקטית גם יחד.
עם הביקורת בציבור ובתקשורת, לא מאוחר מדי לגבש דגם משופר של יחסי גומלין ושיתוף בין המדינה לציבור על מרכיביו השונים ולאפשר לו להיות שותף אמיתי וגורם משפיע בעל מעורבות חיובית ובונה. נקווה שגורמי הממשל הנוגעים לדבר ירימו את הכפפה ולא ימתינו לגל המחאות הבא או למשבר עתידי.
דווקא על רקע משבר הקורונה, שהוא בעל השלכות חמורות ברמה הבסיסית ביותר על הפרט, על התא המשפחתי ועל הקהילה, חשוב שגורמי הממשל יהיו קשובים יותר מתמיד לרחשי לב הציבור וישתפו את נציגיו בשיקולים, בלבטים ובקבלת ההחלטות. לעמותות, לארגונים ולמסגרות של המגזר השלישי נועד תפקיד חשוב בכך. חשיבות שיתופם של אזרחים וארגונים המייצגים קהלים שונים היא רבה ביותר בתקופה זו ויש ערך רב במתן אפשרות למובילי דעה להזרים מידע, ציפיות, השגות והצעות, להשמיע קול ולהשפיע.
הכותב הוא חבר הנהלת תנועת "אומץ" ולשעבר יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי וחבר הנהלת נציבות שירות המדינה