יש להציג את הדברים כפשוטם: אסיר ביטחוני, חבר ארגון טרור השובת רעב במדינה דמוקרטית, מנצל את רגישותה לזכויות האדם ולמעשה מפעיל עליה מניפולציה אכזרית. לכאורה מוטל לפנינו אדם הרעב למוות וסובל ייסורים קשים העלולים להביא למותו, והכל בשל התעקשותה של המדינה לא לתת לו את מבוקשו.
כמו בכל ארגון טרור, אין לחברים בו שום בעיה להקריב את חייהם או את חיי זולתם. חיי אדם היקרים לנו כל כך בחברה המערבית שווים עבורם כקליפת השום, ואין להם שום ערך במערכת השיקולים שלהם. חיי השובת אינם יוצאים מהכלל בעניין זה, וארגוני טרור נלהבים לסחור בהם במעין משחק אכזרי.
יש לבודד את השובת, דבר המתבצע באמצעות צו מנהלי. צו זה יתיר ביקורים של משפחה קרובה בלבד. עלייתם לרגל של פוליטיקאים מהשמאל ומהמפלגות הערביות צריכה להיפסק מיד. ביקורים אלו נותנים רוח גבית לארגוני הטרור ומקשיחים את עמדתו ואת כושר העמידה של השובת להמשיך במיצג התעמולה שלו.
בנוסף, יש להגביל ככל הניתן הוצאה של תמונות, קטעי וידיאו או כל פרסום אחר על מצבו. המציאות כרגע מראה בדיוק את ההפך – נדמה לעתים כי יש תחרות בין מספר פוליטיקאים, ארגונים וערוצי תקשורת מי יעלה על נס גבוה יותר את השובת ויהפוך אותו לקדוש מעונה ולאייטם תקשורתי.
התרעות פיקוד העורף