בתפקידי אני רב שגם פוסק הלכה כשצריך, אבל בכל הנוגע ל"הלכות הקורונה", אני אפילו לא מתיימר להעז לפסוק בשאלות הסבוכות של "כן בידוד או לא בידוד". מצטער, ההוראות כה סבוכות, וגם משתנות במהירות כה רבה, שזה פשוט גדול עלי.
מצד אחד, לתת אמון בעם שרמת האמינות הכללית שלו היא כזו, שאפילו הווייז כבר התייאש מלשאול אותו מי באמת הנהג - עלול להתברר כצעד אופטימי מדי. מצד שני, עם הכוח באה גם האחריות. וכשמדובר בהתמודדות עם גל כה גדול ומידבק, שהולך ומתפשט במהירות בעולם כולו, כנראה שאי אפשר להסתמך עוד רק על הגורמים המוסמכים. בשביל להשיג שליטה בכאוס, ולעמוד באתגר שהגל הזה מזמן לנו, צריך שכל אחד יתגייס וייקח בעצמו אחריות וחלק פעיל במאמץ המלחמתי. רק כך נצליח למגר את הגל ולהציל את העולם. ובשביל זה צריך להיות מוכנים להאציל סמכויות ואמון. כי אין כוח מניע יותר, ומחייב יותר, מאשר הידיעה שנותנים בך אמון וסומכים עליך.
אלא שבשונה ממנהיגים רבים, שידעו להצהיר על יעדים מרשימים, אבל היו פחות מוצלחים בלהסביר איך בדיוק הם עומדים להגיע אליהם. הרבי גם הסביר בדיוק כיצד הוא מתכוון להצליח להשיג את היעד הנכסף. "כעת הקשיבו יהודים!" הכריז הרבי והודיע כי בשונה מכפי שהיה מקובל עד כה, אין לתלות את התקוות בצדיק ובכוחו, אלא כעת האחריות מוטלת על כל אחד ואחד. אכן תפקידו של הרבי, לעזור לעודד ולסייע, אבל את העבודה בשטח נדרש לעשות כל אחד בכוחות עצמו.
התרעות פיקוד העורף