בזמן שרבים נדבקים במחלת הקורונה, החברה הישראלית סובלת ממחלה נוספת שהציבור מתקשה לזהותה בשמה. רמז: מה המשותף להטרדה מינית, עקיפת פקק תנועה בנסיעה על השוליים, המצאת תקלות על ידי טכנאי שירות, חנייה בחניית נכים ואטימות של פקיד ממסד ביחס לזכותו של אזרח?
אלה הם בדיוק מרכיבי ההגדרה של חוסר הגינות, וזהו אולי הגילוי המומחש בסקר זה: בשאלה המסכמת נתנו 55% מהנשאלים בסקר ציון נכשל (1 עד 5 מתוך 10) לרמת ההגינות הכוללת בחברה הישראלית, לאחר שזו הוגדרה להם כ"התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות".
פעמים רבות הדבר נגרם כתוצאה מיציאתם משליטה של היצרים שלנו – קנאה, שנאה, גאווה, תאווה, פחד וכעס, שגורמים גם לזיהוי שגוי של איומים על שלומנו ורווחתנו וגם לתגובות לא שקולות כלפיהם. והנזק הוא רב ועולה לכולנו בבריאות גופנית, בבריאות נפשית ובכסף רב.
טכנאי או בעל מלאכה המרמים צרכנים בביתם וממציאים להם תקלות שלא היו כדי להוציא מהם תשלום נוסף ומיותר, שמם יוקע ברשתות החברתיות כמי שאסור להזמין את שירותיהם. קשה לראות כיצד מעשה ההונאה שלהם מבטיח את הישרדותם הכלכלית. ההפך הוא הנכון.
סופה של הקורונה אולי עדיין אינו נראה באופק, אבל סופו של וריאנט חוסר ההגינות הוא לגמרי בידיים שלנו ותלוי בהתנהגות שלנו כלפי אחרים בכביש, בעבודה, בחיי המסחר ובין שכנים – תוך גילוי כבוד, יושר והתחשבות. אנחנו לא זקוקים כאן לפייזר או למודרנה, אלא ליישום חזון הנביאים ומגילת העצמאות, ובעיקר לאימוץ הכלל של הלל הזקן.
התרעות פיקוד העורף