לה פן מול מקרון: מה נשתנה מאז הבחירות הקודמות בצרפת?

ברוח חג הפסח אפשר לשאול מה נשתנה מאז הבחירות הקודמות, שיאפשר ללה פן לחשוב שסיכוייה גבוהים יותר מהתוצאה הסופית לפני חמש שנים. השינויים רבים ועצומים, והעיקריים שבהם הם מגיפת הקורונה, הפלישה הרוסית לאוקראינה, החלפת ממשל טראמפ בזה של ביידן בארצות הברית, ירידתה של מרקל מבמת הפוליטיקה הגרמנית, האירופית והגלובלית והחלפתה של הקואליציה השלטת בגרמניה בזו שבמרכזה שמאל־ירוקים. עם זאת, מרבית השינויים אמורים להרחיק מלה פן את הבוחרים המתלבטים ולהעניק למקרון את הניצחון בשנית.

לה פן היא לאומנית, ובסיבוב השני יחברו אליה תומכיהם של מועמדים לאומנים קיצוניים. היא מתנגדת לרעיון המרכזי שעומד בבסיס האיחוד האירופי, המקנה לו עליונות בנושאים רבים, בייחוד כלכליים, על פני המדינות החברות בו. היא מתנגדת לקליטתם של זרים בצרפת, שמספרם גואה בשל ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה בארצות הנחשלות במזרח התיכון ובצפון אפריקה וכן בשל מיליוני הפליטים מאוקראינה הנמלטים מערבה.

נושא הפליטים מלבה בעשור האחרון את האידיאולוגיה הלאומנית בכמה מדינות באירופה ועשוי לסייע ללה פן בסיבוב השני. עם זאת, דווקא המפלגה הלאומנית אלטרנטיבה לגרמניה, שהצליחה ב־2017 להיות השלישית בגודלה בבונדסטאג, נחלשה וירדה למקום החמישי בבחירות האחרונות שם.

ההקשר הגרמני־צרפתי חשוב, מפני ששתי המדינות נחשבות לכוח המניע של אירופה במישור המדיני והכלכלי. הקואליציה בגרמניה, שממשיכה את דרכה של מרקל, תתקשה לשתף פעולה עם מנהיגה צרפתייה בעלת דעות ימניות־לאומניות. בעקבות זאת האיחוד האירופי יוחלש וישותק, בדיוק בזמן שהוא נדרש ללכידות ולנחישות מול האתגר שמציב לו ולדימיר פוטין באוקראינה ובחלקים אחרים של אירופה.

כנשיאת צרפת תתקשה לה פן גם בשיתוף פעולה עם ארצות הברית. אחרי ארבע שנות טראמפ שבמהלכן נפגעו היחסים בין השתיים, הביאה כניסתו של ביידן לבית הלבן לשיפור ולתיאום עמדות, הבולטות בעיקר במערכה המדינית והכלכלית נגד רוסיה. לנשיא אמריקאי המנהל מאבק אידיאולוגי ופוליטי פנימי להקלות במדיניות ההגירה לארצות הברית, יהיה קשה לשתף פעולה עם נשיאה בעלת אידיאולוגיה וערכים המנוגדים לשלו.

מנגד, מול לה פן עומד נשיא מכהן שלזכותו עומדת הצלחתו לנווט את צרפת בים הפנים־צרפתי והבינלאומי הסוער, כשהוא מתגלה כמנהיג בעל שיעור קומה אירופי ועולמי. יש להניח שלבוחר הצרפתי הממוצע שיקולים אלו ידועים, ויותר ממחצית הקולות בסיבוב הראשון ניתנו למקרון וללה פן, בעוד שאר הקולות התפזרו בין שאר המועמדים, בהם היהודי אריק זמור, הידוע בדעותיו הקיצוניות נגד שהות הזרים, ובייחוד המוסלמים, בצרפת.