הייתי ועודני חסיד של קיום יחסים בילטרליים טובים ואף קרובים עם הממלכה הירדנית. הסיבות לכך מגוונות, וכולן שייכות לתחום האינטרס העליון של שתי המדינות. אלא שגם לרצון האמיתי הזה יש קווים אדומים שאסור לחצות, וירדן חצתה אותם.
אם יתבצע משאל לגבי רגשותיו של הציבור הישראלי כלפי התנהלותה של ירדן, אני לא בטוח שהמלך ישמח מהתוצאות. אם זו עמדת הממלכה כלפי הפלסטינים, וככה הם דברי התמיכה בפלסטינים של אישיות מרכזית כראש הממשלה, בל יתפלאו בממלכה שיש בישראל הסבורים כי ירדן היא פלסטין. אך זו לא עמדתה הרשמית של ישראל.
שתי המדינות צריכות עכשיו לבלום בכל הכוח את ההידרדרות ביחסים שגרם לה ראש הממשלה הירדני. אסור לעצור את תהליך ההחלמה ביחסים, שישראל וירדן התחילו בו לפני כשנה. יש להוקיע את דבריו של ראש הממשלה בשיחת נזיפה עם השגריר שלו אצלנו. על המלך לרסן את הלהט השלילי של ראש ממשלתו ולחזור מהר לשיתוף הפעולה לטובת שתי המדינות.
להצהרה מדינית מצד ישראל יש את האפקט הנמוך ביותר בסולם הפעילות הדיפלומטית. אם שיחת הנזיפה עם השגריר הירדני לא תועיל, עלינו להחזיר את שגרירנו בעמאן להתייעצויות. רק כך נוכל לשדר לממלכה שהם חצו קו אדום, והדברים שהושמעו נדחים בתוקף.
התרעות פיקוד העורף