הרקטה ששוגרה אמש מעזה מבשרת לנו על אביב חדש עם הרבה בעיות ישנות

מובן שהר הבית ואל־אקצא הם המוקד הקל והרגיש ביותר להצתה ולליבוי היצרים, וכל זאת בעיתוי מצוין של ימי הרמדאן. חמאס, שמודע לכך שהוא לא בשל להתמודד עכשיו עם העליונות של צה"ל, נקט באסטרטגיה שונה ואחרת של הצתה מרחוק, ועשה זאת בעזרת הפעלת פעיליה הרבים ביהודה ושומרון וגם בתוך מדינת ישראל – תוך בלימת כל ניסיון של הג'יהאד האסלאמי לשגר רקטות מעזה.

כל זאת בשעה שעל פי הפרסומים של החמאס יש ישראלים שמתכוונים להוסיף לטומאה ולהקריב קורבן על הר הבית, מה שהביא איתו גל של תגובות קשות מהעולם המוסלמי: מירדן, מצרים, סעודיה, מרוקו, טורקיה ועוד. מדינות שרק לפני ימים אחדים הניחו כאן יסוד לברית אסטרטגית, בעיקר לנוכח האיום האיראני. כל זה התרחש אף על פי שהיה ברור וידוע למרבית המגנים ומביעי התרעומת נגד ישראל שהשבאב הוא הגורם העיקרי לאירועים הקשים ולפרובוקציות שיצר חמאס, ושכל מה שמתרחש כאן בימים אלה משרת את האירנים.

השלב השלישי בהצלחה של חמאס בסבב העימות הזה נעוץ בעובדה שהוא הצליח לערער את יציבותה של הממשלה הנוכחית, שגם כך נשענת על כרעי תרנגולת, בכך שהוא גרם לרע"ם, מייצגת הציבור הערבי בממשלת ישראל, להודיע על הקפאת השותפות שלה בממשלה ובקואליציה.

לצד זה, חמאס הצליח שוב לחדד ולהקצין את הוויכוח הישן שמפלג את הציבור בישראל – בין אלה התומכים בהתקרבות ובהקלות לפלסטינים, ובמקביל להקמתה של המדינה הפלסטינית לצד מדינת ישראל בגבולות 1967, לבין המיליטנטים אנשי הימין, שדוגלים בהפעלת יד קשה מול הפלסטינים וערביי ישראל, מי שמלבים את אש השנאה בעמדתם הבלתי מתפשרת ומאמינים בארץ ישראל השלמה, שכוללת בנייה מחודשת של בית המקדש על הר הבית.