ירושלים מוכיחה שהקהילות שמרכיבות את המדינה הזו יכולות לחיות יחד ללא חומות

במשך הרבה שנים אהבתי את ירושלים כתיירת. הגעתי פעם בחודש, טיילתי, נהניתי מהאווירה. אבל כילידת חבל הארץ הדרומי, ירושלים תמיד נראתה לי מקום צפוף ומתוח לגור בו. ובכל זאת כיום, אני מתגוררת כבר תשע שנים בירושלים, תושבת שכונת קריית היובל. הגעתי מתוך הכרח תעסוקתי של בן זוגי, ונשארתי כי אני רוצה לגדל פה את ארבעת ילדיי. היום אני ירושלמית מבחירה.

כשאני מתבוננת מחלון הבית שלי בשכונה אני רואה את כולם – חרדים, חילונים, דתיים ומסורתיים. בני ובנות תרבויות, זרמים, זהויות ועדות שונות. בתור מי שגדלה בחינוך הדתי־לאומי, יום ירושלים היה עבורי תמיד מצעד הדגלים וחגיגה של שמחה על שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים.

מאז שאני גרה בירושלים, גיליתי ירושלים אחרת, עם סיפור הרבה יותר רחב, מורכב, מלא בצבעים וגם מלא תקווה. היום אני חוגגת את יום ירושלים של חיבורים וסובלנות. בעיניי - זאת ירושלים, פנים רבות לה. יום ירושלים הוא הזדמנות לדבר על היחסים בעיר הזו – על היחסים בין חרדים, חילונים וכל מה שבאמצע.

קריית היובל היא שכונה שחיים בה יחד בני ובנות המגזרים השונים, שנאלצים לפעמים להתגושש על מבני ציבור: האם מבנה יהפוך לבית ספר חרדי או למבנה פעילות קהילתי חילוני? גם אירועי תרבות בשכונה מגוונת הם עניין מורכב: האם סרטים בשבת במתנ"ס ציבורי או בגינה ציבורית הם לגיטימיים? מגורים בשכונה מעורבת מזמנים המון אפשרויות למפגש, וגם לצמיחה.

לכן השכונה שלנו מלאה ביוזמות אזרחיות של אנשים ונשים שמבינים שהשינוי יבוא מהם, יחד עם גופים כמו העירייה, המנהל הקהילתי וגם קרן שח"ף וקרן ראסל ברי. התושבים שחיים פה נפגשים עם הקונפליקטים ועם ההזדמנויות, ורוצים לחולל בעצמם את השינוי שהם מייחלים לו.

ההבנה הזו מייצרת חיבורים רבים שמטרתם למצוא את הטוב המשותף – זה עם זה, או לפחות זה לצד זה. בשנים האחרונות קמו מיזמים רבים שמטרתם לחבר בין האוכלוסיות השונות בשכונה, ליישב מחלוקות וליצור פעילות משותפת.

אחד המיזמים הללו הוא "נעות ודורשות", שהוקם לפני שלוש שנים, בשיתוף עיריית ירושלים – שכונה צעירה, תיאטרון משו משו ועמותת פלוגתא. בכל מחזור בתוכנית לוקחות חלק כ־15 נשים מהמגזרים השונים בשכונה.

דרך תנועה, דרמה, לימוד בית־מדרשי ושיח משותף, אנו מגלות שרב הדמיון על השוני, ועל הדרך מצליחות להבין קצת יותר גם תרבויות שונות משלנו. אנו חוקרות יחד היבטים שונים של נשיות. השבוע נפתח המחזור הרביעי בתוכנית. בעיניי, פה טמון הכוח שלנו. בחיבורים, במפגש אמיתי, נטול שיפוטיות, בלי מילים קשות במקלדת, בלי שנאה וביקורת.

זאת ירושלים האמיתית. ירושלים שהיא לא רק מקומות קדושים, תיירות, או היסטוריה, אלא גם אנשים ונשים רבים שחיים בה, נפגשים, מתווכחים וגם מתחברים. אני מאמינה שמירושלים תצא הבשורה. חיים משותפים זו לא סיסמה ריקה מתוכן – הקהילות המרכיבות את המדינה הזו יכולות לחיות יחד, ללא חומות, עם סובלנות לאחר, אם רק נבחר להתבונן ולהיפגש באמת. זה יום ירושלים תשפ"ב 2022 מבחינתי – אזרחים ואזרחיות שלוקחים אחריות על החיים שלהם, ועל ירושלים שהם רוצים לחיות בה.