בימים האחרונים בישרה השרה להגנת הסביבה על הקמת שני אגפים בכירים: אחד לחוסן אקלימי והשני לשינויי אקלים. המטרה של האגפים החדשים היא לחזק את האסטרטגיה של ישראל בנושא האקלים. אף שנדמה שהשרה תמר זנדברג חרוצה ומקדמת עניינים, אנחנו עדיין רחוקים מרחק רב מהמקום שייתן תשובה למה שצפוי בשנים הקרובות.
אירועי קיצון הם אובך מתמשך, שרב כבד לאורך זמן, סופות אבק, שריפות גדולות, בצורות, היכחדות של מערכות אקולוגיות, משקעים פתאומיים כבדים ושיטפונות הרסניים, סערות ים והצפות חופים, הרס מבנים ותשתיות, קשיים בריאותיים, קשיים בתחום בריאות הנפש וחרדת אקלים, הרס גורף של הקרקעות ועוד. זו לא נבואה הקשורה לעתיד הרחוק, אלא דבר שקורה כבר עכשיו. לפי דיווחי סוכנויות הידיעות, בימים אלה ישנו גל חום שובר שיאים בהודו ופקיסטן. בצפון־מערב ובמרכז הודו נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בחודש אפריל זה כ־122 שנה, ובדרום־מזרח פקיסטן נרשם שיא של 47 מעלות.
באורוגוואי ובדרום ברזיל נהרגו לפחות שני בני אדם בסופת ציקלון, ורבים אחרים סבלו מהרס תשתיות וניתוק ממערכת החשמל. עד החורף הבא, בחצי הכדור הצפוני אנחנו צפויים לעוד הרבה אירועי קיצון קשים באזורים שונים, אולי גם בישראל. אבל זה אינו מצב סטטי. אנחנו בתהליך של אירועים מחמירים יותר ויותר, שיכו בחי ובצומח בהיקף שכמותו לא ידעה האנושות המודרנית. רבים ייכחדו, אבל אותנו מעניין מי ישרוד.