לפיד הבין את מה שבנט לעולם כבר לא יבין. הפגיעה בירושלים, משאת נפשו של כל יהודי, אין בזויה ממנה. העתקת המעון הרשמי לרעננה, תוך טענה שהבית בירושלים שבו התגוררו בעבר כל ראשי הממשלה טעון שיפוץ, ושאיבת עשרות מיליונים מהקופה הציבורית - פה החלה הנפילה הגדולה של מי שלא היה ראוי, בעיניי, מהרבה בחינות לתפקיד שאותו הוא כפה, בפועל, על שותפיו לתת לו. אטימותו גרמה בחילה להרבה אנשים.
אבל לא רק ספינתו האישית של בנט היטלטלה בשנה האחרונה כמו כלי שיט שנקלע בלב ים לסופה, כשקברניטו אובד עצות. מדינת ישראל כולה נראתה, לטעמי, כמו ספינה טובעת לאחר הפגיעה בקרחון. בנט העדיף לעצום את עיניו. המעמד קסם לו. בשלב מסוים הוא אפילו ביקש לבנות לעצמו תדמית של מנהיג בעל שיעור קומה עולמי; בדומה לקודמו בתפקיד.
כך או אחרת, כל מה שאמרתי עד כה כבר לא רלוונטי. העם היהודי עומד לקבל מנהיג - לשעה קלה, צריך לקוות - שעלול להצעידו, למיטב הבנתי, לאובדן דרך מטלטל. אין ללפיד את הכישורים, לעניות דעתי, לעמוד בראשה של המדינה היהודית. אין באמתחתו דבר מכל מה שהיה בעבר לאבות המייסדים.
אינני יודע כיצד תיגמר האפיזודה הזאת, אולם לנוכח התנהגותו של לפיד בשנה האחרונה אני ממש מודאג. הוא התנהג כמי שאין עליו מוראו של איש. גם המערכת שעמדה, בזמנו, על קוצו של כל מינוי בתקופה שבה בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה - לא הרתיעה אותו. החרדה אצלי היא רבה - והלוואי שאתבדה. כרגע, זה נראה ממש לא טוב.
התרעות פיקוד העורף