כשהממשל פועל בדרך של חרם על חלשים ודורס אותם, אי אפשר לבוא בטענות לילדים, שעיניהם צופות בשקיקה לכל עבר, והם סופגים דרכי התנהלות מאחרים. ילדים שצמאים לקבל כלים, לראות דרך ולעשות משהו משמעותי, מוצאים עצמם מבצעים העתק־הדבק להתנהלות שהם רואים סביבם - התנהלות מנכרת ומתנכרת כלפי החלש.
אילו הילדים האלה היו נשלחים במכונת זמן לעתיד, נפגעים או מתאהבים באדם שעבר בילדותו חרם ומבינים כמה אישיותו התעצבה או נפגמה בעקבות כך - הם היו נוהגים אחרת. כולנו היינו ילדים וכולנו היום מסתכלים על הילד/ה שהיינו, ויש לנו ביקורת כלפי ההתנהלות שנבעה מהיעדר חמלה, מהיעדר אינפורמציה מלאה וכלים להתמודד עם החלש ולסייע לו.
אני כולי תקווה שישכילו גורמי הממשל לעשות שינוי קודם כל בהתנהלותם אל מול החלשים, ושימשיכו משם למערכת החינוך, שעליה לתת כלים להורים ולמנהלים כיצד למנוע חרם וכיצד לגשת לחלש ולתגמל את המסייעים לו. הגיע הזמן להכניס ערכים הנשענים על "ואהבת לרעך כמוך", וללמד מחדש את הדורות הבאים שזו התורה כולה.
התרעות פיקוד העורף