זה גרם לי להיזכר במאמרו המאלף של אחד העם “חצי נחמה”. אחד העם מפתח שם את הטיעון ש”הסכמה כללית” – ובענייננו, גלגול העיניים של גורמים רבי עוצמה בצמרת המשפטית - איננה הוכחה לקיומה של אמת עובדתית. אחד העם מוצא “חצי נחמה” - וזה הרציו שחשוב ללמוד מהדברים - בהפרכת עלילת הדם שלפיה היהודים נוהגים להשתמש בדמם של ילדים נוצרים בפסח לצורך אפיית מצות.
אני יכול מן הסתם להצביע על כמה וכמה מקרים, שפורסמו בעת האחרונה, שמהם עולה בעיניי התנהגות שמצדיקה פתיחה בחקירה, אבל דבר לא יקרה. אז למה שאנשים כמוני, מי שמוצאים “חצי נחמה” ביוזמה להביא לעדות את קליין בשלב הזה, לא ימשיכו להחזיק בדעה שמערכת המשפט תרמה לכאורה למהפך השלטוני ושגורמים מסוימים בה נגועים ללא תקנה?
התרעות פיקוד העורף