אם הוחלט לסגור את הנציגות הישראלית באריתראה, יש להפעיל את עקרון ההדדיות | יצחק לבנון

זכותה של אריתריאה לדחות את מינוי השגריר הישראלי אבל לא בלי לתת הסבר מניח את הדעת. איך ישראל נותנת למצב הזה להתקיים במשך שנתיים?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
משרד החוץ
משרד החוץ | צילום: פלאש 90

עד לכתיבת שורות אלה האריתריאים טרם אישרו את בקשת ישראל, או בלשון דיפלומטית, לא נתנו את ה־agreement למינוי. בלעדיו השגריר לא יכול להגיע למקום. מדובר בחריגה ממשית מהנהלים הדיפלומטיים. זכותה של אסמרה לדחות את המינוי. היו דברים מעולם. אבל לא לאשר בלי מתן הסבר מניח את הדעת - זה לא מקובל. גם אנחנו לא בסדר - איך ישראל נותנת לאנומליה הזו להתקיים במשך שנתיים? בדרך כלל מתן ההסכמה הוא עניין של מספר שבועות, לא שנים.

החיפזון בהוצאת ההודעה על סגירת השגרירות מעלה את השאלה: איפה הייתם עד כה? באמתחת משרד החוץ בירושלים יש מדרג תגובות שישראל יכלה לנקוט מבלי להמתין בבושת פנים להחלטת אסמרה. כאן טעינו. העובדה הנוספת היא שהיחסים בין שתי המדינות הם בפועל ריקים מתוכן. אין סחר, ההצבעות באו״ם לא לטובתנו וכו'.

לכאורה, אם אין קשרים והאריתריאים מתמהמהים באישור מינוי השגריר שלנו, אין לנו מה לעשות שם. אבל שוב - מדוע לגרור רגליים במשך שנתיים בלי תגובה הולמת מצדנו? כנראה שנישאר בלי הסבר מניח את הדעת. ועכשיו לספקולציות. מדוע אריתריאה מתנהגת כפי שהיא מתנהגת? גזרת ים סוף מוכרת לי בהיותי שגריר ישראל במצרים לשעבר. מהתעניינות אצל יודעי דבר בסוגיה, שמעתי שהנשיא הנוכחי כנראה לא רוצה אותנו בארצו. אחרים טוענים שהכל בגלל ההתקרבות שלנו לסודאן. כאמור, כל אלה ספקולציות, וגם אם כולן נכונות, עדיין אין הצדקה לכך שאסמרה לא נתנה הסכמה למינוי השגריר ולא אפשרה לו להגיע למקום.

ועוד דבר. היחסים הדיפלומטיים בין מדינות מושתתים על עקרון ההדדיות. מהי התועלת בכך שלישראל לא תהיה נציגות רשמית באריתריאה, בשעה שלאריתריאה יש בישראל שגרירות פעילה? הדבר יוצר חוסר איזון לא רצוי. אם הוחלט סופית לסגור את הנציגות באסמרה, יש להפעיל במקביל את עקרון ההדדיות, כדי שהאריתריאים יבינו שאנחנו רציניים.

תגיות:
ישראל
/
אריתראים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף