על פי כתב האישום, השוטר מורי ראה רכב נוסע במהירות מופרזת. כשניסה לעצור את הרכב ונכנס לנתיב נסיעתו, פגע בו הנהג, הוא נפצע, ומאוחר יותר מת מפצעיו. מעבר להרשעתו בהריגה, הנהג הורשע גם בסעיף של הפקרות, מכיוון שלאחר שפגע בשוטר וידע שפגע בו - המשיך בנסיעתו ולא בדק אם הוא יכול להגיש לו עזרה, וכן הורשע בסעיף של שיבוש הליכי משפט, מכיוון שלאחר האירוע, ניקה את רכבו מכתמי דם.
הוא נשלח לשש שנות מאסר שהומתקו על ידי בית המשפט לארבע שנות מאסר. היה זה עוד מקרה בשורה ארוכה של מקרים שבהם שוטרים נפגעים, נפצעים או נהרגים במהלך פעילות מבצעית, כשהם מתמודדים עם עבריינים שלא בוחלים בכל דרך כדי להימלט מאימת הדין.
בשנים האחרונות אנו עדים לכרסום עמוק בכל הקשור להיבטי ההרתעה של מערכת אכיפת החוק, שמטרתה לשמור על החוסן הלאומי והביטחון האישי של תושבי מדינת ישראל: ממשטרה מוחלשת ולא מתוקצבת בהלימה להיקפי הפעילות הנדרשים ממנה, ועד מערכת בתי משפט הששה לעסקאות טיעון מגוחכות במטרה להימנע מהליכים משפטיים ארוכים. התוצאה היא ענישה לא מידתית של בתי המשפט.
בשנים האחרונות שבהן לא היה תקציב מדינה, פעלה המשטרה תחת מחסור חמור של גיבוי תקציבי וגיבוי פיקודי, וזאת לצד בתי משפט עמוסים וקורסים תחת עומס בלתי נתפס. בפועל גרם התהליך למצב שבו המוטיבציה של העוסקים במלאכה נפגעה קשות, שוטרים רבים ביקשו להתפטר מהשירות, והפשיעה החמורה החלה לנסות להרים את ראשה.
מערכת אכיפת החוק שומרת על ביטחון האזרחים וחוסנה של החברה, והדרך היחידה לשמור עליה היא לחזק את הפועלים בה על מנת שימשיכו לבצע את תפקידם בבטחה.