אם עבודת הסוכנות היהודית ברוסיה תיפגע, הנזק לא יהיה רק בפן הדיפלומטי

אם חלילה עבודתם של גופים אלו ואיכותה תיפגע כפועל יוצא מהאירוע המתגלגל, הרי שהנזק לא יהיה רק בפן הפוליטי־דיפלומטי, אלא בעל השלכות מיידיות בתחומים רבים נוספים. חברי אותן קהילות הנתמכים על ידי גופים אלו עלולים למצוא עצמם בבעיות גם בחזיתות אחרות כגון תעסוקה, חינוך, חברה ועוד. על כן, מדינת ישראל חייבת לעשות חושבים ובמקרה הצורך אף להיערך ליצירת תשתית יציבה עבור אותן קהילות אשר נקלעו לאירוע הדרמטי.

נשאלת השאלה: מי ומה עוד מעורבים במשבר זה? בזמן העלייה הגדולה הראשונה של שנות ה־90, עזבו את ברית המועצות לשעבר למעלה ממיליון זכאי חוק השבות, כולל שכבה רחבה של האינטליגנציה המלומדת של ברית המועצות לשעבר. עזיבתם של יהודי רוסיה, אשר הועילה ותרמה רבות לפיתוחה המואץ של ישראל כמדינת חדשנות וטכנולוגיה, פגעה באופן ברור ברוסיה, ביכולתה הטכנולוגית והאנושית, ואת התוצאות אנו רואים היום במעמדה בעולם וביכולתה להשיג את מטרותיה.

פגיעה זו באה לידי ביטוי במישורים רבים, בהם כלכלה, חברה, מחקר ופיתוח. על הטעות הזו הרוסים אינם רוצים לחזור כיום. אומנם נותרו ברוסיה רק כ־600 אלף זכאי חוק השבות, אך אם עזיבת היהודים תתגבר עכשיו, היא תתקשר בצדק או שלא בצדק לאי־הנחת שיש לעם הרוסי מהמלחמה. זהו מסר שהרוסים אינם מעוניינים בו.

יש לקחת בחשבון כי ככל שהמצב הכלכלי ברוסיה מחמיר לנוכח המלחמה המתמשכת, והקהילות היהודיות מסתדרות כלכלית טוב יותר משכניהן הלא יהודים, הרבה בזכות עזרתם של הסוכנות ו"הג’וינט", הדבר מעורר כעס ואי־נחת. זה מתעצם ככל שהמצב הכלכלי נעשה קשה יותר לכלל האומה. לכן בבואנו לפתור משבר פוליטי־מדיני, יש לקחת בחשבון גם את הרגישויות החברתיות הכרוכות בו.