מכל מקום, אצל סעדה הדברים קצת יותר מורכבים. כמעט אין חולק על העובדות. המחלוקת היא אחרת; בין אלה שסבורים שיש בדברים כדי לחזק את הטענה שמערכת אכיפת החוק נטלה את החוק לידיה כדי להדיח ראש ממשלה מכהן ובין אלה שסבורים שאין בדברים מאומה. שוב ושוב עולים לאוויר העולם אותם שמות. שי ניצן, אביחי מנדלבליט ורוני אלשיך; ואינני מכיר אפילו אדם אחד שהשמות האלה לא מעוררים אצלו אמוציות מסוג כלשהו.
נפגשתי עם סעדה מספר פעמים במשרדו בעת שייצגתי שוטרים שנחקרו במחלקה לחקירות שוטרים. בין שעלה בידי לשכנעו ובין שלא הצלחתי במשימתי, תמיד יצאתי בהרגשה שהוא האזין לי בלב פתוח ובנפש חפצה. לא הרגשתי ששיקולים זרים מנחים אותו; מה שלא תמיד הרגשתי כשהגעתי למשרדי פרקליטות המדינה לאותן מטרות. שם לעתים נתנו לי להרגיש שאני אורח לא רצוי; מי שבא לפרוס לעצמו נתח מהעוגה שחוקרי המשטרה הכינו.
ויש גם להתייחס לעיתוי של פרסום הריאיון. סגל סיפר בראיון שהוא זה שעיכב את הפרסום בגלל סיבות מסיבות שונות ושאין למועד הפרסום כל קשר לרצונו של סעדה להתמודד בבחירות הקרובות ברשימה כלשהי. וחשוב גם להדגיש: סעדה עמד על גרסתו גם במסמכים שהוגשו בעבר לבתי משפט; זמן רב לפני שהוא התיישב לראיון עם סגל.
כך או אחרת, לא היה לי כל קושי ללמוד מהדברים את מה שחשדתי בו כל העת. לתפיסתי, היו מי שסימנו את בנימין נתניהו כיעד. אינני רוצה לרדת לפרטים; אלא רק בפרשייה אחת. קצינה מצטיינת התלוננה על הטרדה מינית מצד מי שעמד באותה עת בראש מערך החקירות נגד נתניהו. תגובתו הייתה שנתניהו לכאורה “תפר” לו את התלונה. אלשיך גיבה את הקצין עד שבית המשפט הורה לו לעשות את מה שמתבקש בנסיבות האלה. בה בעת אלשיך גם טען כי נתניהו גייס חוקרים פרטיים כדי לעקוב אחר חוקרי המשטרה.
סעדה ראה את הדברים מקרוב. האם המערך המשטרתי, בהנחיית פרקליט המדינה, התגייס למטרה אחת ויחידה? האם זה מה שהוביל בסופו של דבר את היועמ”ש להגיש כתב אישום רשלני, מלא בחורים, שראוי לו, למיטב הבנתי, שייזרק לפח האשפה, ומה שיותר מהר?
התרעות פיקוד העורף