הבחירות של ליברמן
במבצע נחשפנו לשר אוצר נדיב יותר, מבין ללב התושבים ומלא חמלה. ליברמן גם יכול להרשות את זה לעצמו, כי קופת מס רכוש מלאה, ובקופת האוצר הצטבר עודף תקציבי נדיר של 34 מיליארד שקל. בפגישה עם ראשי יישובי העוטף השבוע הבהיר ליברמן, ובצדק, שבמבצע הנוכחי כולם יקבלו פיצוי, כולל נפגעים המתגוררים במרחק של 40 ק"מ (ולא רק בטווח של 7 ק"מ), ושהוא יינתן אפילו לאלה שלא הגיעו לעבודה מסיבה כלשהי כבר מהיום הראשון.
הרצון לקרוץ לבוחרים הוא אחד השיקולים הנוספים בנדיבות הלב. ליברמן של אוגוסט 2022 שונה לחלוטין מליברמן של דצמבר 2021. כשהפיצוי לעסקים נפגעי נגיף אומיקרון עמד על הפרק, הוא עשה הכל כדי להוכיח שאסור לתת פיצוי גורף ללא הבחנה, אלא להמתין לדיווחים בפועל. הוא סיפר אז על המסעדות המפוצצות במודיעין ושבקושי מצא שולחן. הוא המליץ להמתין לסוף פברואר 2022 ולדוחות המע"מ של בעלי העסקים, כדי לדעת אם מחזור העסקים באמת ירד, ואם הפיצוי הכספי אכן מגיע. ליברמן הסביר בכל הזדמנות מדוע אסור להפעיל מחדש את ההליקופטר המפזר כספים לכל עבר, ללא יעד מוגדר.
רק לאחר מלחמת התשה פיננסית, ולאחר שהקריטריונים לפיצוי שופצו לטובת בעלי העסקים בוועדת הכספיים, אושר מתווה הפיצוי, וזה התרחש רק במחצית 2022. רק ב־5 ביולי נפתחה רשמית האפשרות לבעלי עסקים להגיש בקשות לפיצוי. לעומת זאת, כשבוע מפרוץ המבצע יחלו נפגעי עלות השחר להגיש למס רכוש את הבקשות לתביעות הפיצויים, וזה זמן שיא. אני מעריך שהטיפול באחרון מבקשי הפיצויים ייעשה עוד לפני 1 בנובמבר, מועד הבחירות.
ללא קשר לבחירות, עניינית, לתושבי העוטף, אשקלון וכל מי שמתגורר בטווח של 40 ק"מ מהרצועה מגיע פיצוי. והגיע הזמן להסדיר את העניין, בלי להמתין לטוב הלב של שר האוצר. חבל שבשביל לקבל פיצוי מיידי יש צורך בתקנות מיוחדות ובסבב בחירות נוסף.
נדודי שינה
אבי ברססט, הבעלים של רשת הריהוט הולנדיה, מעסיק 200 עובדים במפעל בעיר שדרות, שהפכה לקו האש הקדמי. מצד אחד הוא נחשב לאחר המומחים לשיפור איכות השינה, ויצרן מיטות, כריות ומזרנים. מצד שני בימים של מתיחות ביטחונית אנשים פשוט לא מסוגלים להירדם, והוא מצייד את הקונים לא רק בכלי מיטה, אלא גם בעצות לשיפור טיב השינה.
"המבצע פגע באיכות השינה, כי אנשים - אפילו הבת שלי - לא מסוגלים לישון בגלל חרדות. אני גר במושב ביצרון שליד אשדוד. המפעל שלי נמצא בשדרות, וכל זה משפיע על התפקוד. למבצעים הצבאיים יש גם היבט ארוך טווח של נפגעי פוסט־טראומה", אומר ברססט. "יש קושי משמעותי ביכולת להירדם וקושי על שמירת שינה רצופה ואיכותית. יש לנו מוצר חדשני הנקרא שמיכת משקולת. מדובר בשמיכה כבדה, עם סיבי זכוכית, המסייעת להירדם ולשמור על שינה רצופה. זו שמיכה טיפולית, שהומצאה דווקא במדינה הכי משעממת - שווייץ".
בשנת 2019, בעת מבצע "חגורה שחורה", ספג המפעל פגיעה ישירה, שהשמידה כליל את מחסן הסחורות המרכזי וגרמה נזק בהיקף עשרות מיליוני שקלים. "אז קיבלנו את הפיצוי, ואפילו מהר מאוד. תוך פחות מעשרה חודשים הכל שולם".
יש לי מעט עובדים, ואני בעצמי נאלץ לעשות את העבודה. עד עכשיו הנזק קטן, וזה ניכר בעיקר ביצוא. נגרם נזק גדול לאספקה לנקודות בארץ. בניגוד לעבר נתקלנו הפעם בחוסר סבלנות למצב, אף שהמבצע נגמר מהר. בניגוד למובטח עדיין לא דיברו איתי שום מילה על פיצוי ולא נתנו שום מתווה".
ולסיום, טיפ נוסף בנושא השינה: "קיימים מרכזי חוסן ביישובים בעוטף עזה המסייעים להתגבר על הטראומות. ולצערי, אין שירותי חוסן נפשי כאלה במפעלים עצמם. לו היו נותנים תמיכה רגשית, החזרה לשגרה הייתה מהירה יותר, ופחות אנשים היו סובלים מפוסט־טראומה".
מפץ תקשורתי
אתמול ושלשום פורסמו הדוחות הכספיים לרבעון השני של חברות התקשורת המובילות ושל חברות הסלולר. מדובר בפרטנר, שבניהול אבי גבאי (לשעבר מנכ"ל סלקום), בזק וחברת הבת פלאפון, וסלקום שבבעלות דיסקונט השקעות. הוט, בניהול טל גרנות גולדשטיין, לא פרסמה דוחות כספיים בגלל הפיכתה לפרטית, אך נראה שמצב העסקים שם אינו שונה בהרבה מהענף כולו.
התוצאות מעידות על הלכי הרוח החדשים בענף ועל זמירות חדשות של חזרה לרווחיות. לאחר שנים של הפסדים או התנצלויות על דוחות מקרטעים, סוף־סוף יש עם מי לדבר. החברות עברו בשנים האחרונות שינויים במבנה הבעלות, והתוצאות כבר ניכרות בשורת הרווח והפסד.
תקציר תוצאות הרבעון השני: ענקית התקשורת בזק הרוויחה 310 מיליון שקל, גידול של 2% בהשוואה לתקופה המקבילה. ההכנסות גדלו ב־1.1% ל־2.23 מיליארד שקל. התוצאות מוסברות בשינוי האסטרטגיה העסקית שהוביל יו"ר הדירקטוריון גיל שרון. חברת הבת שלה, פלאפון, שנוהלה עד לאחרונה על ידי רן גוראון, הרוויחה 46 מיליון שקל - גידול של 130%. ההכנסות גדלו ב־4% ל־599 מיליון שקל. הרווח הממוצע למינוי סלולר גדל ל־58 שקל לחודש.
סלקום, שבניהול דניאל ספיר, עברה מהפסד של 14 מיליון שקל לרווח של 39 מיליון שקל. מדובר ברווח הרבעוני הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות של החברה, הישג לא רע למנכ"ל שנכנס לתפקידו רק בינואר השנה. ההכנסות הסתכמו ב־1.07 מיליארד שקל. הרווח הממוצע למינוי בסלקום הסתכם ב־49 שקל לחודש.
אז כפי שניתן לראות, הפלונטר בענף התקשורת הותר סוף־סוף, ובענף חוזרים לעסקים. יש לכך הרבה סיבות. העיקרית שבהן היא צמצום מבנה העלויות, יצירת מנועי צמיחה חדשים (בעיקר בתחום הסיבים האופטיים) וחזרת המשק לפעילות רגילה לאחר תקופת הקורונה (שפגעה בהכנסות "רומינג" בתקשורת ניידת מחו"ל).
ועדיין קשה לומר שרמת התחרות בענף התקשורת הצטמצמה. חבילות סלולר נמכרות עדיין לכל היותר ב־60 שקל לחודש, וניתן להשיג דילים גם במחצית מהסכום. בתחומי התשתיות והתוכן הטלוויזיוני התחרות בעיצומה.
האוצר שלו
"מגיעה לי קצת מנוחה. אני כבר מתגעגע לאקדמיה. אני לא יכול להעריך אם אחזור. הייתי חייב את ההפסקה הזאת", אומר לי שטייניץ.
"אספר לך סיפור: בתחילת דרכי בפוליטיקה שאלתי למה לא מזמינים אותי לראיונות. אמרו לי בתשובה שאני דוקטור לפילוסופיה וזה לא מעניין. הסבירו לי שאף פעם לא הוציאו אותי בשלוש קריאות מהמליאה, ושאני חבר כנסת משעמם. התקשורת מתגמלת שיח אלים".
התרעות פיקוד העורף