מחקר מטעם אוניברסיטת בן־גוריון והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שערכו ד"ר תהילה רפאלי וד"ר עדנה שמעוני ופורסם בימים האחרונים, הצביע על פערים משמעותיים בין הקהילה האתיופית בישראל לשאר האוכלוסייה. זה מחקר שהיה צריך להרעיד את אמות הספים, אך לא שמענו כל תגובה או התייחסות אליו מטעם גורם ממלכתי. האם כל מה שלא נגוע ונוגע בפוליטיקה כבר לא מעניין כאן אף אחד?
בניגוד לעליות אחרות שסבלו מקשיי קליטה, אך עם הזמן הצליחו להשתלב בחיי המדינה, המחקר הנוכחי מצביע על כך שמצבם והשתלבותם של העולים מאתיופיה מעוררים דאגה. על פי המחקר, 41% מהקטינים בקהילה האתיופית מוכרים לשירותי הרווחה מסיבות של עוני ובעיות רווחה אחרות; רק 36.8% מיוצאי אתיופיה זכאים לתעודת בגרות לעומת 50.8% באוכלוסייה הכללית; יותר מ־10% מקרב יוצאי אתיופיה לא השלימו 12 שנות לימוד לעומת 8.5% מקרב האוכלוסייה הכללית; ול־%11.6 מהצעירים מהקהילה האתיופית נפתחו תיקים במשטרה לעומת 5.4% בקרב צעירים באוכלוסייה הכללית.