על פי רוב הסקרים שפורסמו בכלי התקשורת בישראל, מערכת הבחירות הקרובה ב־1 בנובמבר תסתיים ללא הכרעה, דהיינו בתיקו בין הגושים, שפירושו שאנו בדרך למערכת בחירות שישית. זו מציאות הזויה שמשבשת את החיים בישראל ומערערת מערכות רבות לניהול תקין של סדר יום במדינה מתוקנת. מערכת בחירות נוספת פירושה גם המשך כהונתה של ממשלת המעבר בראשות יאיר לפיד.
הנושא הראשון שמעורר דאגה בעקבות המציאות הזו הוא שאלת התקציב לשנת 2023. גם אם תקום ממשלה אחרי הבחירות הקרובות, התקציב לשנת 2023 יידחה לפחות בלחצי שנה. המדינה תיאלץ להתנהל תחת תקציב מוגבל, לזמן בלתי ידוע ובלתי מוגבל. לממשלת מעבר אין סמכות לאשר תקציב, ומכאן יוקפאו כל הרפורמות והתוכניות הכלכליות שתוכננו במסגרת חוק ההסדרים, למשל איסור חתימה על הסכמי בלעדיות ליבואני מזון גדולים, יוזמות שנועדו להקל את יוקר המחיה, כמו יוזמות להוזלת הדיור, תוכניות פיתוח של תשתיות, העלאת שכר המינימום, מתן רשת ביטחון לעצמאים.
לצד כל אלה, יש גם בעיה קשה של מינוי בכירים בחברות ממשלתיות וברשויות המדינה, כיוון שממשלת מעבר מוגבלת בסמכויותיה. כל פעולה ממשלתית בתקופת ממשלת מעבר צריכה להיות קשורה לצורך ציבורי חיוני. ראינו למשל את המחלוקת שעורר המינוי של הרמטכ”ל הבא הרצי הלוי, שחייב את התערבותה של היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה.
מדינת ישראל נקלעה למציאות פוליטית סבוכה ובעייתית, שמחייבת שקילה מחדש של מעמד ממשלת המעבר הזמנית. האפשרות שממשלת המעבר תהפוך לממשלה קבועה יחסית מחייבת התאמה וגמישות שיאפשרו לה לתפקד כמו ממשלה נבחרת לכל דבר. בדמוקרטיות רבות בעולם הוסרו מזמן ההגבלות שקיימות על ממשלות מעבר, שם הן יכולות להעביר תקציבים, למנות מינויים לתפקידים בכירים, לקבל החלטות בנושאים דחופים שעל סדר היום וגם לקבל החלטות לגבי התחייבויות בינלאומיות.
הסיכוי שממשלת המעבר הנוכחית תמשיך לכהן גדול יותר מהסיכוי שתוקם כאן ממשלה נבחרת. על כן חובה על כל המפלגות להתכנס כבר עכשיו לצורך הנושא הזה ולקבל החלטות משותפות למען המדינה ואזרחיה. ממשלת מעבר כבולה היא הרס לכלכלה ולמדינה, המטלות והבעיות שמונחות על שולחן הממשלה הן יותר מדי רבות וקשות מכדי שנאפשר להן להמשיך להיות מוזנחות.
התרעות פיקוד העורף