אחד הסיפורים היותר ידועים במהלך בחירות 1996 הוא שהיועץ האסטרטגי האמריקאי של הליכוד ארתור פינקלשטיין שאל במהלך ישיבת קמפיין את הצוות המורחב בליכוד: "מה אתם יותר, יהודים או ישראלים?". כל מי שענה שהוא יותר יהודי נטיותיו היו ימינה, וכל מי שענה "ישראלי" לבו היה בשמאל. השאלה של פינקלשטיין היא שאלת פיצוח. שאלה שהיא במהותה דיוק המבט על מהלך הקמפיין במערכת הבחירות. שאלת פיצוח היא העומדת בבסיס תכנון הקמפיין.
נצא למסע דרך הקמפיינים של בחירות נובמבר 2022.
יש עתיד
בפיד של לפיד נמצא הרבה מאוד יחסי חוץ, לרבות מפגשים עם מנהיגי מדינות שונות. בנוסף נמצא שם גם נגיעות בעולם הכלכלי. אם נגלול את פיד הטוויטר של לפיד חודש לאחור נגלה רק שני פוסטים של תעמולה נטו, כאשר אחד מהם מתייחס לניצחון יש עתיד בבחירות בבית הספר בליך.
לפיד למעשה מנהל קמפיין דרך סדר יומו של ראש ממשלת ישראל: מדיני, ביטחוני, כלכלי ואזרחי. לדידם של הקמפיינרים של לפיד, המשימה היא לחזק את המותג ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד.
המחנה הממלכתי
באתרים השונים נמצא סרטונים של "רצים עם בני", אבל מה עם מי שלא יכול לרוץ? אליו לא מכוון גנץ? וגם: לא נפקד מקומו של סרטון נגד איתמר בן גביר והסמל ברכבו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, כאילו גנץ מסמן את עצמו כממשיך דרכו.
נושא אחר שאותו בוחר גנץ להדגיש הוא סוגיית הנשים בישראל. גנץ מציין פגישה עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, ובוקר של שישי נשי בביתו שלו. עד כמה מפגש כזה באמת פונה לכל קשת הנשים בחברה הישראלית? מעניין לבחון.
העבודה
האם הרצון לסמן נושאי דת ומדינה דרך משרד התחבורה נובע ממאבק מול המתחרה הישיר אביגדור ליברמן? השיחה על תחבורה ציבורית בשבת והרצון לשתף פעולה בממשלה הבאה עם דתיים לא מצליחים להתארגן לכדי מסר ברור.
ישראל ביתנו
מרצ
במהלך מערכת הבחירות מרצ החליפה את יו"ר המפלגה. היו"ר הקודם ניצן הורוביץ הודיע ביולי האחרון כי לא יתמודד על ראשות מרצ ובבחירות המקדימות לרשימה נבחר במקום ה־7, שמסתמן כלא ריאלי.
עד להפסדו של הורוביץ ראינו לעתים קרובות מאוד קמפיין שמתנהל מתוך משרד הבריאות. כעת, אם תפתחו את הפיד של הורוביץ בטוויטר, תגלו שהוא "שר הבריאות" ובכלל לא ברור מטעם איזו מפלגה, וגם תמונת הרקע היא כרזה של ארגון השומר. מדובר בפיד טוויטר שונה בתכלית מזה של זהבה גלאון, היו"רית החדשה־ישנה נטולת התפקיד המיניסטריאלי, שכל כולו נטו קמפיין.
הליכוד
הפיד של נתניהו כמעט לא עוסק בתוכניות, אלא מגיב לאמירות שונות המשרתות את האסטרטגיה שלו. למשל האמירה של שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "לא שוללת ממשלה עם חד"ש ותע"ל", זכתה לתגובה מצד נתניהו שאמר: "חאלס, פעם אחת הספיקה לנו".
הנעת הבוחרים דרך ההגעה ליישובים שונים באמצעות "ביבי בא" או דרך הצעידות השונות שלו הן דיוק המסר האמוציונלי והעצמת החוויה על פני המסר.
הציונות הדתית
בשתי המפלגות שמענו בשוליים נושאי קמפיין כגון כרטיסי מזון וזהות יהודית.
הבית היהודי
שקד לוקחת את השיח האמוציונלי עד הקצה. בקשת הסליחה שלה, הסלוגן "הימין חוזר הביתה", ואפילו בראיונות לתקשורת השיח האמוציונלי שולט: "אם נתניהו נופל, אני נופלת איתו". גם כשגלאון דיברה על תיק הפנים, שקד המליצה לה לפגוש את "שלושת הדובים".
לסיכום, נדייק לגבי המסקנות המתבקשות. גוש נתניהו מאוחד גם בטון הקמפיין הנוכחי, וכולו באופן מכריע אמוציונלי. הגוש הקואליציוני מדבר באופן מוחלט לרציונל ולשכל, ומקווה להעביר את המסר שאת הטוב הנוכחי אפשר להמשיך.
אם נחזור לפיצוח של ארתור פינקלשטיין – נכון יהיה לעקוב אם הקמפיינים האמוציונליים יצליחו להניע לפעולה את מי שנמנע בבחירות האחרונות תוך יכולת לעורר את הזהות היהודית, או שמא הקמפיינים הרציונליים יבקשו לחדד את הישראליות הקיימת.
התרעות פיקוד העורף