עת תוצאות המבחן: האם חברי הכנסת הצליחו להפוך את משאלותיהם למציאות?

"שיתגשמו כל משאלות לבך לטובה" – כך נהוג לברך בתחילת שנה. זוהי ברכה קצת מוזרה. הרי רוב האנשים מבקשים רק טוב לעצמם, אז בשביל מה צריך לאחל להם שמאווייהם יתגשמו לטובה? והתשובה היא שהרבה פעמים אנשים לא יודעים מה באמת טוב בשבילם. לפעמים, חלומות לא מתגשמים, למזלם הגדול של חולמי החלומות.

ככה זה גם בבחירות. אם נתבונן לרגע במערכת הפוליטית, נגלה שיש לא מעט פוליטיקאים שקיים פער בין מה שאיחלו לעצמם לבין מימוש ציפיותיהם. נוכל גם לבחון אם מה שאיחלו לעצמם פעל לטובתם או להפך.

כזכור, הצדיק בנט את השתלטותו על כיסא ראש הממשלה בצורך ה"ליבתי" למנוע בחירות חמישיות – והנה אנחנו עומדים על סִפן של בחירות חמישיות. לא רק שבנט בחוץ – אפילו התירוץ החיוור שבחר כדי להסוות את תשוקתו לראשות הממשלה – קרס אל עצמו. האם משאלת לבו התגשמה לטובה? על סמך התוצאות אתם כבר מבינים את התשובה.

הואיל ואני מאמין ששקד, גם אם לא תיבחר לכנסת הנוכחית, טרם סיימה את הקריירה הפוליטית שלה – אני סבור שאי־התגשמות משאלות לבה היא לטובה. היא שיעור לחיים ולימוד לקח, שעם כל הכבוד לעשייה - אין פוליטיקאי ללא פוליטיקה. ובפוליטיקה צריך לגלות אומץ ומנהיגות ולהבין שאת הדין וחשבון חייבים קודם כל לבוחרים, רק אחר כך לפטרונים פוליטיים או לשותפים וחברים לדרך.

בניגוד למצופה, בוחרי ימינה זיהו מצוין מה הן באמת ההבטחות הליבתיות של מפלגה המתיימרת להיות 10 מעלות ימינה מהליכוד, וסירבו לשכוח את מה שנראה להם כיריקה בפרצופם. ככלל, הרגלי הזיכרון של הציבור אינם ניתנים לחיזוי מוקדם. הם סובלים מחוסר עקביות קיצוני. לפעמים, פשוט נוח לציבור הבוחרים לשכוח ולסלוח. כך, למשל, מיהרו בוחרי גוש השמאל לשכוח ללפיד את הבטחתו המפורשת לצמצום הממשלה ל־18 שרים. הם הזדרזו לשים מאחור גם את מינויו של אלי אבידר לשר בלי תיק.

משאלת לבו של גנץ, כמו זו של שקד, התנפצה אל סלעי מקח הטעות. מעניין יהיה לראות אם גנץ יצליח לגלות כישורי פרגמטיות אחרי הבחירות וייכנס לממשלת נתניהו ברגל בוטחת, בלי לקבוע תג מחיר "בנטי" מקומם, ובלי לחשוש מתגובת חלקים ממחנהו. פשוט כדי להעניק לישראל את היציבות הנחוצה לה ולהימנע ממערכת בחירות שישית.

הנמלה, הפיל והסוואנה

מלכתחילה הוא לא רצה את החטוטרת של איתמר בן גביר ועוצמה יהודית על גבו. משאלתו לא התגשמה. אם לשפוט על פי המספר הדו־ספרתי של המנדטים הצפויים לציונות הדתית – ברור שיצא לו לטובה. מצד שני, סמוטריץ' מזכיר כרגע את הנמלה שרוכבת על פיל ברחבי הסוואנה הפתוחה וזועקת לכל מי שמוכן לשמוע: תראו כמה אבק אנחנו עושים.

כדי להסביר טוב יותר מדוע הפוגה מכיסא ראש הממשלה הייתה טובה לנתניהו, אצטט כאן אדם חכם. הכוונה לאשתי, כמובן, שאומרת כך: "אם לפיד יצליח להרכיב ממשלה עם טיבי – נהיה עדים להתפכחות הציבורית שלב ב'. ההתנתקות הייתה שלב א'. שלב ב' יהיה שלב ההתנקות. ההתנתקות הובילה המוני ימניים, מרכזניקים ואפילו שמאלנים להתפכחות מ'תהליך השלום'. ההתנקות תביא להוצאת יש עתיד/גנץ מהמשחק הפוליטי".

לאיש ימין כמוני זה נשמע כל כך טוב – שאני עונה לה: אז אולי כדאי שלפיד ינצח? והיא עונה לי: אתה לא מבין, אנחנו במצב של win-win. אם נתניהו ינצח – יש סיכוי טוב שהוא ינהל פה קדנציה של בעל בית. כמו שצריך וכמו שמצפים ממנו הבוחרים שלו. שלא יספור את השמאל ויפעל על פי האג'נדה של הימין. אם לפיד ינצח – הממשלה שלו לא תחזיק מעמד, תחשוף את ערוות השמאל ותצמצם את כוחו בעוד פאזה.

זה המקום לסייג ולומר שגם הציבור לא תמיד יודע מה טוב בשבילו. אנחנו מבקשים ניצחון של מנהיג זה או אחר ולא באמת יודעים אם ניצחונו של מועמד החלומות שלנו – טוב בשבילנו. האילוצים הפוליטיים כל כך כבדים, עד שלפעמים אין ברירה, אלא להקים ממשלה, שלא לה פיללנו. לכן אנחנו צריכים להתפלל שהבחירה שלנו תוביל לכך שיתגשמו משאלות לבנו לטובה.