נתניהו מצוי בקרב הישרדות נמשך. הפעם מבחנו כראש הממשלה הוא כבר מעבר למבחן ההישרדות האישי. הפעם עולה השאלה איזו מורשת היסטורית הוא ינחיל ורוצה להנחיל למדינה בתקופת הכהונה הנוכחית. הוא בוודאי יחשוב גם על זה. יש לו חובות אישיים למדינה. הוא ומשפחתו תרמו ישירות ואישית לביטחונה, ולא רק מהפודיום כפי שעושים פוליטיקאים אחרים.
שותפיו של נתניהו הם המפלגות החרדיות ומפלגות של יהדות קיצונית, אך הוא עצמו בעל השקפת עולם חילונית. עד כמה הוא יהיה מוכן לקבל את השקפת העולם של יהדות קיצונית לוחמנית ביחסינו עם ערביי ישראל ויחסינו עם העולם האסלאמי כולו? זו תהיה שאלה מאוד מרכזית שתשפיע על המצב הביטחוני כולו, בתוך המדינה ומחוצה לה.
בתוך הליכוד יש נבחרת של בכירים – חלקם נאמני נתניהו מוחלטים, וחלקם כמהלך של יעילות לביצור עתידם הפוליטי. כולם שואפים לקבל תיקים בכירים בעלי השפעה. לחלוקת התיקים תהיה חשיבות מכרעת, שכן על פי שיטת הממשל בישראל מי שקובע את תוכני המשרד ואת דרך הפעולה של משרדי הממשלה הם השרים, מותנה כמובן באישיותם ויכולת השפעתם.
יהיה מספר חברי הכנסת התומכים בהקמת ממשלת נתניהו החדשה אשר יהיה, צריך יהיה לשמור על לכידות ולמנוע התפלגות סיעה או פרישות עריקים. ואל נשכח: תנועת הליכוד העניקה לגיטימיות בגיבוי בית המשפט המחוזי והעליון לעריקים ואף העניקה להם תמורה גבוהה – מקומות בטוחים ברשימתה על חשבון ותיקים בתנועה. זה יכול לפעול גם כחרב פיפיות.
מול שאלת הרכב הממשלה, ניצבים גם אתגרי ניהול מכריעים במדיניות החוץ ומדיניות הפנים. הפתעת הבחירות היא ללא ספק תנועת ש"ס גם במישור הציבור שהיא מייצגת וגם כחלק מקמפיין הבחירות. המאבק ביוקר המחיה הוא אצלה ברמת חשיבות עליונה, והוא יונח בין הראשונים בסדר יומה של הממשלה החדשה. זה מחייב טיפול שורש גם מול המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה ומפעלי התשתית כמו נמלי הים. וגם כמובן מול ההסתדרות הכללית.
בעבר, בתקופת כהונתו כשר האוצר, הוכיח נתניהו כי הוא מבין היטב את מידת ההשפעה של תפקוד נמלי הים על יוקר המחיה בישראל. הוא החל בתהליך הפרטה שהמשיך בהקמת נמלי ים חדשים. נתניהו הוכיח יכולת לקבל החלטות מרחיקות לכת בתקופות משבר. עם פרוץ מגיפת הקורונה הוזרם תקציב אגדי חסר תקדים של 170 מיליארד שקלים למאבק בנזקי המגיפה. איך תתמודד הממשלה החדשה עם יוקר המחיה העולה? זה יהיה בניהולו האישי. והאם יש סיכוי שהוא יבטל את הסכם גבולות הים עם לבנון? מסופקני. הוא חושב ריאלית ובטח מבין את הנזק שמהלך כזה עלול לגרום ליחסי החוץ של ישראל, ואפילו להסכמי אברהם. אנו חייבים להתמקד בקידום הסכמי שלום והבנה עם ארצות ערב ולהיות שותפים אמינים ולא ההפך.
ובתוך כל אלה יחזור ויזדקר מאבקנו בגרעין האיראני. זה יהיה קשה יותר על שום שאיראן, בציניות המשוללת כל שיקול של הומניות, חיזקה את יחסיה עם רוסיה בשותפות לטבח העם האוקראיני.
מפעם לפעם אנו נוהגים לומר כי ישראל ניצבת בפני יעדים כבירים. גם בתחום הכלכלה, גם בתחום החברה וגם בתחום ביטחון הפנים והחוץ. האמת היא כי כמעט תמיד זה נכון. אתגרים אלה מתחדדים ומתעצמים. אך לא נוכל לפתור אותם אם לא תהיה אחדות בעם, וייתכן כי יצירת אחדות זו היא האתגר העליון של מנהיגות נתניהו בעתיד.
עם מסירת הגה השלטון במדינה לידי נתניהו, האיש שתקופת כהונתו כראש הממשלה עולה על כל קודמיו בתפקיד, עולה השאלה איזה בנימין נתניהו נקבל הפעם.