במאמר זה אני מבקש להאיר את הצורך בשינויים משמעותיים בנושא השירות הרפואי לאזרח. אם בודקים את הסיבה העיקרית לעזיבת קופת חולים ומעבר לאחרת, הרי שעיקר התלונות הן על איכות השירות: תלונות על בירוקרטיה מתישה, על יחס לא מתאים מצד נותני השירות ועל תורים ארוכים. אבל האזרח בישראל לא צריך להתאמץ לקבל שירות טוב ממערכת הבריאות. זה מגיע לו מעצם היותו חבר בקופת חולים. שירות טוב הוא היעד העיקרי של מערכת הבריאות ואף כתוב בחוק הבריאות.
לפיכך, הנה חמישה נושאים דחופים בתחום השירות הרפואי לאזרח לטיפולו של שר הבריאות החדש: ראשית, דיגיטליות – המעבר לדיגיטציה הוא דבר חיובי, שמקל על האזרח לטפל בבריאותו. בגל הראשון של הקורונה, בגלל הפחד להגיע למרפאה ולהידבק, 50% מהאינטראקציות של פציינטים עם רופאים בקופת החולים כללית לא היו פרונטליות ונעשו דרך הסלולר והמחשב. גם בגלים הבאים של המגיפה, הציבור המשיך להטמיע את ההרגלים החדשים ומהפכת הדיגיטציה של מערכת הבריאות בישראל קיבלה תאוצה משמעותית. שיפור השירות של מערכת הבריאות לאזרח מחייב המשך השקעה ופיתוח שירותים דיגיטליים. עבור האוכלוסיות שמתקשות עם החיבור לדיגיטציה, יש לחזק את סדנאות ההדרכה הפרונטליות ואף לאפשר תמיכה בנושא, עד הבית.
שנית, צמצום הבירוקרטיה. שיפור השירות כרוך ביציאה מפרדיגמות חשיבה מיושנות. אזרח חולה לא צריך להתעסק עם העברת ההתחייבות הכספית מקופת החולים לבית החולים, כשהוא נזקק לאשפוז או מגיע למיון. הקופה ובית החולים יכולים להסדיר את טופס ה־17 ביניהם. יש עוד הליכים בירוקרטיים רבים שאפשר לחסוך ולייעל.
שלישית, הגדלת היצע השירותים. יש בישראל חוסר של מכשור רפואי לעומת המקובל במדינות המפותחות. יש גם חוסר ברופאים ויועצים בקהילה. נושאים אלו חייבים פתרון. במקביל חייבים לאמץ גישה פרואקטיבית־יוזמת מול המטופלים. לחתור למצב שבו הצוות הרפואי יוזם בדיקות למטרות של רפואה מונעת, במקום להמתין שהאזרח ייקח אחריות מלאה על בריאותו. אומנם יש פעילות רבה בנושא מניעה, אבל חשוב להוביל יותר פרואקטיביות – יותר יוזמה של הצוותים הרפואיים למען המטופלים.
רביעית, שירותים עד הבית. שירותים רבים יכולים להגיע לבית המטופל המעוניין בכך. חלקם קיימים כבר שנים, כגון תרופות עד הבית ושירותי מעבדה בבית, אולם אפשר להרחיב שירותים אלו ולהציע יותר אשפוזים קצרים בבית, בתמיכה של צוות רפואי, כתחליף לאשפוז חריף בבית החולים, במקרים הרפואיים המתאימים.
חמישית, הקטנת ההמתנה לתורים. יש להגדיל את היצע כוח האדם של הצוותים הרפואיים כדי להקטין את משך ההמתנה לתורים אצל רופאים מומחים וכדי לצמצם את העומס במוקדי החירום ובמחלקות בתי החולים.