הקולות הללו לא נעצרים באו"ם. המגמה של קריאות גינוי נגד ישראל ביחד עם קריאות אנטישמיות הולכת ומתרחבת גם בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות בעולם. כך למשל, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי אסרו לאחרונה בפקולטה למשפטים על הזמנת דוברים אשר תומכים בישראל. לכך נוספו לאחרונה גם דמויות פופולריות בתרבות האמריקאית כמו המוזיקאי קניה ווסט והכדורסלן קיירי אירווינג, שמרגישות חופשי להוציא מפיהן אמירות אנטישמיות במדיה החברתית. מדובר בקולות שיש להם מטרה אחת – להציג תמונה מעוותת וחד־צדדית שבה קיים כביכול נתק מוחלט בין האוכלוסיות השונות בישראל, ובין הישראלים לפלסטינים. קולות אלו מציגים את ישראל כריבון מתעלל ואת הפלסטינים כקורבן, באופן שמשרת את הגורמים הקיצוניים ומתסיס ומלבה את השיח.
אבל האמת שונה ומורכבת בהרבה, ובתי החולים בישראל הם דוגמה טובה לכך; דוגמה לתמונה שונה לחלוטין של חיים משותפים המתקיימים בישראל באופן יומיומי. די לצעוד חמש דקות במסדרונות בתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים בירושלים כדי לגלות את התמונה האמיתית. צוותי רפואה וסיעוד המורכבים מיהודים, מוסלמים ונוצרים מטפלים ביחד בחולים מישראל, מעזה ומהרשות הפלסטינית.
המציאות הזו מתרחשת בכל מחלקה בכל יום. כל זה נעשה בחיוך, באכפתיות, במקצועיות ובתמיכה הדדית. זוהי המציאות גם בכל בתי החולים האחרים בישראל. צוותי הרפואה מגיעים מכל חלקי האוכלוסייה וכולם עובדים ביחד וחיים ביחד ומסייעים אחד לשני. בתי החולים הם ההוכחה לכך שברגע שעובדים אחד לצד השני, המציאות חזקה מכל כותרת ומכל סכסוך.
וזה לא מסתיים בבתי החולים: זוהי המציאות היומיומית של יהודים וערבים במקומות רבים ברחבי מדינת ישראל. אם מתנתקים מססמאות ומדעות קדומות, בסוף כשמדובר באנשים ובחיי היומיום, ההדדיות ושיתוף הפעולה מנצחים. וזאת בדיוק התמונה שאותם מסיתים וקולות באו"ם מנסים להסתיר ולעוות.
התרעות פיקוד העורף