ממשלת הימין הראשונה שעליה ערגו דורות של אנשי ימין החלה את דרכה ברגל שמאל. מי שחשב שנתניהו ירכיב ממשלה בתוך שעות או מספר ימים, נוכח לדעת שממשלת ימין מלא־מלא זו ממשלה מלאה־מלאה בבעיות. הזילות בערך המשרדים, בתיקים ובאחריות הלאומית, והצבת הרב אריה דרעי בראש משרד הביטחון ובצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר או להפך, הפכו את הקמת הממשלה הזו ל"קרקס נתניהו".
היכן נעלמו לפתע אלה שרק לפני שבועיים זעקו בכל כוחם ומעל כל במה נגד ממשלת השינוי והשמיעו זעקות שבר נגד החידלון שהיה כאן בשנה וחצי האחרונות בביטחון, על הכלכלה המתמוטטת, יוקר המחיה, הזנחת הביטחון האישי? פתאום הכל נשכח ומה שחשוב הם התיקים, הג'ובים, השררה.
זה מזכיר את השאלה המיתולוגית של השרה לשעבר לימור לבנת בנאומה המפורסם בפני חברי מרכז הליכוד: "האם נבחרנו כדי לחלק לכם ג'ובים"? מסתבר שהתשובה החיובית שקיבלה אז נכונה גם היום. לפתע שכחו בימין החרד לגורל המדינה והעם את כל הצרות והבעיות הקשות המונחות לפתחה של הממשלה שאמורה לנהל מדינה, ומה שהכי חשוב זה חלוקת התיקים, המשרדים, התקציבים והג'ובים.
מתוך כל זה מסתבר היחיד ששומר כאן על אחריות לאומית ושפיות פוליטית הוא ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, שמבין שהרכבת ממשלת ימין מלא־מלא היא קשה ומסובכת יותר מניצחון בבחירות.
אין ספק, לא לילד הזה פילל נתניהו. זאת, אף שידע כי עם פרטנרים כמו סמוטריץ' ובן גביר יהיה לו קשה להקים ממשלה כלבבו ולנהל מדינה כראות עיניו, ובוודאי לא אחת חלפו במוחו מחשבות וציפיות שיתרחש איזה נס שייאלץ את לפיד וגנץ להניח הכל בצד, יחד עם משקעי העבר, ויביא אותם להצטרף אליו כדי להקים ממשלת אחדות חירום לאומית. גם ההסבר שלו לתומכיו הרבים ולשותפיו החרדים הנאמנים למהלך, היה מוכן: כפי שפיקוח נפש דוחה שבת, כך פיקוח נפש דוחה ממשלה עם סמוטריץ' ובן גביר, שגם לחרדים אין אמפתיה גדולה אליהם.
נתניהו זקוק לנס הזה, ולא רק בגלל שהוא לא רוצה לראות את סמוטריץ' בביטחון או באוצר, ובפרט כשסמוטריץ' מתנה את קבלת משרד האוצר עם קבלת הסמכויות על ההתיישבות ביו"ש ועל המינהל האזרחי.
כפוליטיקאי מנוסה, שרואה את הנולד, נתניהו מבין היטב שממשלה עם סמוטריץ' ובן גביר, המופקדים על הביטחון, תתקבל רע בוושינגטון, בקהיר, ברבת עמון, ברבאט, באבו דאבי ובריאד, ובוודאי באיחוד האירופי, ויהיו לכך השלכות משמעותיות בתקופה הקרובה. מה גם שזאת תהיה ממשלה שהגחמות והדרישות של סמוטריץ' ושל השותפים החרדים שלה לא יאריכו את ימיה, וכפי שממשלת השינוי נפלה אחרי שנה בגלל הבדלים ופערים בין המצוי לרצוי, כך גם הממשלה הזו תוביל עצמה לקצה הרבה יותר מהר מכפי שהפסמיסטים מנבאים לה.
יש בסיס להנחה שבשעות אלה נעשית פעילות ענפה לסיכול הרכבת הממשלה הזו ולצירוף לפיד וגנץ לצורך הקמת ממשלת חירום־אחדות לאומית. לא יפתיע אם יסתבר שמדובר גם בהתערבות חיצונית למהלך הזה. יש לשער שמשהו מתבשל בסיר הפוליטי הזה. בעת שמדינת ישראל ניצבת בפרשת דרכים מאוד קריטית לגבי עתידה, אחריות לאומית אינה יכולה לאפשר הקמת ממשלה המבוססת על גחמות של מנהיגים ושרים שרוצים לנהל את המדינה על פי משפט התורה, כמו בימי דוד המלך.