בית הספר שעושים לנתניהו אנשי הציונות הדתית והחרדים הוא מפחיד מצד אחד, וגרוטסקי מצדו האחר: כך או כך, הגולם קם על יוצרו. נראה שאלה ואלה אינם מתכוונים לוותר לליכוד על מה שהשיגו בבחירות, וימררו את חייו של ראש הממשלה המיועד ככל שיידרש להם. האיום שהם מחזיקים בידיהם הוא שלא יתמכו בפסקת ההתגברות. נתניהו לחוץ היום בין דרישות חברי הליכוד, דרישות מפלגות הגוש, והציבור שעתיד להוביל כאן מרי אזרחי אם יתאפשר לשוליים האלקטורליים להוביל את המדינה.
האפשרות למרי אזרחי אינה רק אמירה, כפי שדרישות החרדים, עוצמה יהודית והאיחוד הלאומי אינן רק אמירות; כולם מתכוונים ברצינות. מסירת משרדים רגישים כמו ביטחון פנים, ביטחון, אוצר, חינוך, משפטים ואחרים לידיים בלתי אחראיות - היא הרס מדינתו של עם ישראל. אם אני יכול לצייר לעצמי "מרי אזרחי" מהו, אני רואה לנגד עיניי המוני אנשים יוצאים לרחובות ומוחים. ועוד לא דיברנו על מי שמוציאים לעצמם בימים אלה דרכון זר למדינה אחרת כדי להגר.
יום הבחירות היה עבור נתניהו יום חג; בעיקר כי לא הוא הבין מה הוא מקבל. נראה שאם לשם ביטול משפטו יצטרך את החרבתה של המדינה הוא יעשה זאת. אך אם רוצה נתניהו לצאת מהסבך שלתוכו נקלע, עליו לחשב מסלול מחדש: עליו לוותר על שותפיו לגוש, שהולכים להחריב את המדינה, וליצור גוש חדש, שפוי. הגוש הזה צריך לכלול את הליכוד ושלוש מפלגות האופוזיציה: יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. עליו לקרוא להן להצטרף לליכוד כדי להקים ממשלה בת קיימא דמוקרטית־ליברלית, שתהיה יציבה לאורך זמן ותנהל כאן את הסוגיות שעל הפרק באופן מקצועי, אף אם תחת ראשותו של נתניהו.
הממשלה שפועלים עתה להקימה לא תטפל כנראה כלל בנושא משבר האקלים. כלומר, בתוך שנים אחדות עלול להתמוטט בניין הקלפים של הממשלה ולהיבלע בחור השחור של שיטפונות כבדים ובצורות. המאבק באסונות האקלימיים הצפויים לנו דורש נחישות ומקצועיות, והוא החל להתנהל בשנה האחרונה. אבל גם גוש השינוי לא עשה את הנדרש; הוא היה עסוק מדי בחרדותיו מפני אובדן הרוב הפרלמנטרי הזעום. נתניהו לא עשה כמעט דבר בתקופת כהונתו בת תריסר השנים בעניין ההתחממות הגלובלית, וודאי שלא יעשה בעניין דבר בקואליציה שעניינה הוא שינוי פניה של ישראל בכיוון מדינת הלכה. יש לו שתי אפשרויות, ועליו לבחור.