על הממשלה החדשה להתיר את הקשר הגורדי שגורר את ישראל לאחור

ב־74 שנותיה של ישראל הלכה ונחלשה האמונה בצדקת דרכה הציונית ובחידוש הריבונות היהודית במולדת העתיקה. קם דור אשר לא ידע את יוסף, ומשיעורי המולדת ובניין הארץ ירדנו לאנמיה חינוכית של שיעורי חברה ואזרחות פוסט־מודרנית, שהפכו במרוצת השנים לאינדוקטרינציה פוסט־ציונית, שבה לנכבה ולשוחרי רעתנו מעמד חינוכי שווה באידיאולוגיה הפרוגרסיבית האוניברסלית. לימודי תנ"ך ויהדות הפכו לכפייה דתית בהקשר פוליטי של "הדתה", כתרגום של מיסיונריות יהודית הפוגעת בחופש הבחירה החילונית.

וכך, בכל חילופי הממשלות, הלכה ונחלשה התודעה של צדקת הדרך הציונית, תוך הזדהות עם האויב האידיאולוגי החי בתוכנו בשאיפתו הנחרצת להפיכתנו למדינת "כל לאומיה". המעבר ממורשת חינוכית יהודית וישראלית מתחדשת הכניס את ילדינו בהתמדה לסדרת ניסויים פוסט־מודרניים "חדשניים". אותם ניסויים כוללים מילון מונחים בעל "תקינות פוליטית" המנוגד לערכי המשפחה, למסורת היהודית ולערכי הקהילה הישראלית האותנטית שנאחזה בארץ ישראל במהלך 1,878 שנות גלותנו.

מחובתה של ממשלת ישראל לחזק את זהותה של מערכת החינוך בלימודי ליבה של המורשת היהודית, הציונית והיהודית, שנחלשו הן בשל פעולות חינוכיות והן בשל סיבות חוקתיות המנוגדות למורשת הלאומית.

ההתיישבות בארץ ישראל, עוד מימי חורבן בית שני ואובדן הריבונות, מעולם לא נפסקה. הגלות ורצח העם היהודי במרד בר כוכבא והירידה לתפוצות לא עצרו את התפילות לשוב לציון ברחמים גדולים, בכל טקסי הנישואים היהודיים מאז ומעולם. היאחזותנו באדמה בכל הדורות היא יסוד בניין בצדקתנו מול האויב הערבי השואף לסלקנו מכאן.

ההתיישבות המחודשת, שהתעצמה לאחר גלות ספרד והגיעה לשיאה בעליות שיבת ציון במאות ה־18 וה־19 עד הקונגרס הראשון ומלחמת העולם הראשונה, היוותה בסיס שאפשר את חידוש הבית הלאומי בהצהרת בלפור והגשמתה בוועידת סן רמו (1920) בתום המלחמה, וקביעתה בחבר הלאומים (1922) עם מסירת המנדט להקמת מדינת ישראל בידי המעצמה הבריטית.

תקומת מדינת ישראל בנרטיב הציוני הטהור מצאה את ביטויה בסדרה "עמוד האש" משנת 1980, אך מאז התרחשה שחיקה של הנרטיב הציוני, שהחלה להיות מתוארת בסדרת ההמשך "תקומה" בשנת 1998.לאחרונה גם שודרו בערוץ כאן 11 שלושת פרקיה של מיני־סדרה חדשה על המנדט הבריטי.

לאורך הסדרה כל מומחיה, להוציא את פרופ' אשר ססר, השומר מעט על הנרטיב הציוני, "מכים על חטאי הבריטים", כאשר לפי מידע חסוי שנחשף מארכיון ועדת פיל 1937 – "הצהרת בלפור באה משום שהבריטים פחדו בימי מלחה"ע ה־1 מההשפעה היהודית העולמית". בדיוק המוטיב האנטישמי של הפרוטוקולים של זקני ציון.

מחובת הממשלה, כמו גם מחובתו של כל פטריוט ישראלי, לראות עצמם כמגיני הזהות היהודית־ציונית של מדינת ישראל בארץ ישראל. מערכת החינוך חייבת, בניגוד לסדרה החדשה והחד־צדדית, לחשוף את מכלול הסכמי ההכרה הבינלאומית הגורפת של סן רמו 1920, שבה הכיר העולם בזכויותיו הלגיטימיות של העם היהודי על ארץ ישראל משתי גדות הירדן, ואת תפקידה הדו־פרצופי של בריטניה, שפעלה בניגוד גמור למנדט שניתן לה להקים בית לאומי לעם היהודי, ובניגוד לסעיף 5 של הסכם המנדט הקובע שאין לשנות את תכולת ההסכם ותחולתו הטריטוריאלית על ארץ ישראל - וב־1939 פרסמה את הספר הלבן, שמנע עלייה חופשית וסייע לנאצים להשמיד את העם היהודי בשואה.

אור לגויים

בנושא ההתיישבות, מחובתה של הממשלה לבטל את הקשר הגורדי שהוטל עליה בידי היועמ"ש מני מזוז ב־2004 בהנחיה השרירותית 1.1800 שהוציא בדבר "נוהל קבלת החלטה בנושא הקמת יישובים חדשים".

מאז ועד היום הפך נוהל מנהלי זה של פקיד מדינה בכיר לאמצעי, שמצד אחד חוסם הקמת יישובים חדשים בגליל, במרכז ובנגב. מצד שני, הנוהל מאפשר לעמותות שמאל ולפקידות הממונה יצירת מציאות המפלה ומונעת התיישבות יהודית, שבה "האוכלוסייה המקומית" הלא יהודית זוכה להטבות מפליגות בצורה משוועת, ורשות מקרקעי ישראל משווקת לערבים מגרשים במחיר מוזל פי עשרה ויותר מאלו שמשווקים, אם בכלל, לתושבים יהודים.

בנושא הביטחון הלאומי, יש להתיר קשר גורדי רב־עוצמה. מחובתם של ראש הממשלה ושר הביטחון הממונה מטעמה להתייצב מיד בפורום המטה הכללי, ולפתוח את הישיבה במילים: "ג'נטלמנים, היכונו למלחמה! מסרו בתוך 24 שעות דוח על כוחו של צה"ל בנתונים מדויקים ואמינים - סדר הכוחות, ציוד, לוגיסטיקה. דווחו מה מצבנו בתסריט של מלחמה רב־זירתית הפורצת מחר בבוקר על העורף האזרחי, על התשתיות הלאומיות והצבאיות במכה הראשונה, ומה יעשה צה"ל בהתקפת נגד".

במערכת המשפט יש להתיר קשר גורדי עוצמתי לא פחות, שבו על הדרג המבצע במשרד המשפטים והפרקליטות להוציא לפועל רפורמה מיידית בלוח זמנים קצוב לחקיקה של הפרדת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתפקיד ראש התביעה, כאשר ראש התביעה כמו במדינות מתוקנות הוא פרקליט המדינה. פעילות הפרקליטות, כחלק מהמוסדות המבוקרים בידי הרשות המבצעת, תעמוד לביקורת מבקר פנימי בלתי תלוי שיפעל בכפיפות למבקר המדינה.

מחובתה של הממשלה לעדכן את חוק יסוד "השפיטה" בסעיף המגדיר חד־משמעית את הפרדת הרשויות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת בסעיף שריר ובריר, שבו ייאמר: "הכנסת היא הריבון הבלעדי לחקיקה, לשינוי, תיקון, עדכון או ביטול החקיקה". בסעיף נוסף יעודכן חוק יסוד "החקיקה", שבו תיקבע זכות העמידה בהגבלות חוקתיות כפי שהיו נהוגות בבית המשפט העליון עד למהפכה השיפוטית וכמקובל במדינות דמוקרטיות נאורות בעולם.

מחובתו של בית המשפט העליון להכיר בעובדה שבהיעדר חקיקה המתירה לערכאה העליונה ביטול חוקים, עליו לכבד את חוקי המדינה ולהכיר בכנסת כריבון יחיד המייצג את רצון הבוחר. הרפורמה במערכת המשפט תחזיר עטרה ליושנה, תשיב את האמון של העם בבית המשפט ותאפשר למוסד המשפטי העליון לעסוק בצדק, דין ומשפט, במקום להתערב בנושאים שהם בתחום הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.

בתחום החברה – החוסן הלאומי, הזהות היהודית והקשר עם האוכלוסייה הלא יהודית החיה בקרבנו – יש לעודד שילוב בכלכלה ובחברה ואת שמירת היחסים בין הקהילות השונות. עם זאת, יש להבין כי כוח משמר לאומי למניעת פשיעה פלילית ולאומנית, שיופעל ללא היסוס ובעוצמה חסרת פשרות, הוא תנאי להשבת הסדר במגזר הערבי, כמו גם בכל רחבי המדינה, וליצירת אקלים חדש שבו עוד מיתר כובל בקשר הגורדי ייחתך לטובת מדינה שתהיה אור לגויים.